Page 97 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 97
מתנת גורלה משה צז
ויאמר שאול אל ה' אלקי ישראל הבה תמים וילכד גילה לשאול שיהונתן אכל ,לכן הוא ערך גורל בכדי
יונתן ושאול והעם יצאו ,ויאמר שאול הפילו ביני ובין לוודא מי הוא החוטא( ,שמואל א' ,י"ד מ'-מ"ב) "ויאמר אל
יונתן בני וילכד יונתן" ,הרי לנו מקרה נוסף בו שימש כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה
לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה,
הגורל לבירור העבר.
לסיכום:
הגורלות הקלאסים שהוזכרו בתנ"ך ובספרי הפוסקים אינם עסוקים כלל בחקר
העתיד ,אלא המטרה שלהם הינה להכריע בין צדדים שקולים כאשר אין כל סיבה
להכריע לכאן או לכאן ,ובכל הגורלות הללו אף לאחר שנערך הגורל אין כל עילה
להחליט שאכן כך היה ראוי להיות ואלא שעושים כך מפני שכן עלה בגורל ,ואמנם
מצינו גם גורלות שנעשו מתוך מטרה לחקור אחר העבר כבמעשה עכן ,ובמעשה
עם יהונתן ,אך לא מצינו בתנ"ך במפורש גורל שנעשה מתוך מטרה לחקור אחר
העתידות.
עלה ב'
חקירת העתידות
את המלך דבר ...ויגד שפן הספר למלך לאמר ,ספר בעלה א' הצגנו את המקורות לגורל מהתנ"ך
נתן לי חלקיה הכהן ויקראהו שפן לפני המלך :ויהי וראינו שהם אינם עסוקים כלל בחקר העתיד ,ואלא
כשמע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו: שהמטרה של רוב הגורלות הינה להכריע בין צדדים
ויצו המלך את חלקיה הכהן ואת אחיקם בן שפן ואת שקולים כאשר אין כל סיבה להכריע לכאן או לכאן,
עכבור בן מיכיה ואת שפן הספר ואת עשיה עבד ועתה ננסה להתחקות ולראות האם יש מקורות
המלך לאמר :לכו דרשו את ה' בעדי ובעד העם ובעד
כל יהודה על דברי הספר הנמצא הזה ,כי גדולה חמת מבוססים גם לגורלות הנעשים לחקר העתידות.
ה' אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבתינו
על דברי הספר הזה לעשות ככל הכתוב עלינו :וילך חרדת יאשיהו
חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה
הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים ואמנם בתנ"ך לא נמצא במפורש גורל שנעשה
והיא ישבת בירושלם במשנה וידברו אליה :ותאמר לחקר העתידות ,אך במלכים ב' (כ"ב ח' -י"ז) כתוב:
אליהם כה אמר ה' אלקי ישראל אמרו לאיש אשר
"ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הספר,
ספר התורה מצאתי בבית ה' ,ויתן חלקיה את הספר
אל שפן ויקראהו :ויבא שפן הספר אל המלך ,וישב
