Page 100 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 100
משה 'א גירש ' -ג הלע מתנת ק
היה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף [המשתמש לגלות העתידות לכל שואל ,כי מאחר ועושה כן
בתורה לצורכי חולין ימות מכיון שהתורה היא כתר בפרהסיא יש בזה משום חילול השם.
המלך] ,הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו
ומסיים החיד"א וכותב "והכי חזינן [וכך ראיתי]
מן העולם". לרבנן קשישאי [לזקני חכמי הדור] שפותחים הספר
בצר להם[ ,שכאשר יש להם צרה הם היו פותחים את
ועוד יתכן שיש בזה חילול ה' מכיון שאם אדם הספר לנסות להתחקות אחר העתידות] ,כמו גורל".
שאינו ראוי עושה גורל באמצעות התנ"ך יתכן
והתשובה לא תהיה אמינה ,וכמו שנצטט להלן חילול ה'
שכן אמר החפץ חיים ,ולכן העושה את הגורלות
הללו לעמי הארץ ולנכרים עלול לצאת מזה מכשול ומה שכתב הרמב"ם שיש בזה חילול השם
שכאשר התחזיות לא יתממשו הם יראו בזה חלילה יתכן וכוונתו מחמת שמשתמשים בתורה לשימוש
פגם בתורה ,והם לא יבינו שהבעיה איננה חלילה של חולין ,וכדברי התנא במסכת אבות פרק
בתורה אלא הבעיה היא בעורך הגורל ,וכתוצאה ד' משנה ה' "רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה
מכך שהם יתלו את הפגם בתורה עלול להיות מזה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם[ ,רבי צדוק
מזהיר שלא להשתמש בתורה לצורכי חולין] ,וכך
חלילה חילול ה'.
עלה ג'
גורל הגר"א
נודע ברבים הגורל המכונה 'גורל הגר"א' הנעשה מתוך מטרה לחקור אחר
העתידות ,ויש מסורות על רבים מגדולי הדורות האחרונים שנעזרו בעתות מצוקה
בגורל זה בכדי להכריע כיצד לנהוג ,ולהלן נציג כמה דוגמאות על גורלות שנערכו על
ידי גדולי הדורות ,ולמרות שרוב המעשיות אין להם מקורות מוסמכים לא נמנענו
לכותבם כפי המפורסם ,אף שהדברים לוקים בחסר וביתר.
וכן שמעתי ממרן הגרא"מ שך זצ"ל שאמר בשיעור בישיבה ,שגם השימוש בגורל
הגר"א ,הינו אופן של נטילת עצה מהתורה למאורעות החיים,
להישאר עם בני הישיבה בעירו או להימלט לעיר לשני מחנות
אחרת ,והוא ערך גורל הגר"א ועלה בידו הפסוק
"ויחץ את העם אשר אתו ...לשני מחנות ...והיה מן המפורסמות שרבינו החפץ חיים זצ"ל היה
המחנה הנשאר לפליטה"( ,בראשית ל"ב ח'-ט') ,ומחמת רגיל להשתמש בגורל הגר"א בכדי לקבל הכרעות,
זאת נשארו חלק מבני הישיבה בראדין ,וחלק גלו והוא היה עורך את הגורל בדחילו ורחימו [בפחד
וחרדה] ,וכשהוא שרוי בתענית ,ובין היתר השתמש
לקרעמענשטוק. בזה בזמן מלחמת העולם כאשר לא ידע האם
