Page 101 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 101
מתנת גורלה משה קא
כל ברך תשבע כל לשון" (ישעיה מ"ה כ"ג) ,הוא הבין אנכי ארד עמך
שעליה לעמוד בדיבורה ושלא לבטל את השידוך,
ואכן החתן הבריא והם זכו להקים בית מפואר עוד מספרים בשם הגאון רבי אלחנן וסרמן
הי"ד שכאשר החפץ חיים עמד לנסוע לראשונה
בישראל. לאסוף כספים לישיבה ,היה זה לאחר זמן רב שהוא
היסס האם לנסוע ולבסוף הוא ערך גורל הגר"א
עת מלחמה ועלה בידו הפסוק "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי
אעלך גם עלה" (בראשית מ"ד ד') ,והוא ראה בזה אות
כשהמשגיח של ישיבת מיר הגאון הצדיק רבי משמים שעליו לנסוע לצורך גיוס כספים ,והוא
ירוחם ליבוביץ זצ"ל ערך בימי מלחמת העולם הבין שה' יהיה עמו בצאתו ובואו וממילא יהיה לו
הראשונה גורל הגר"א ועלה בידו הפסוק "לא תעבור
בי פן בחרב אצא לקראתך" (במדבר כ' י"ח) ,הוא הבין סייעתא דשמיא.
שמיד עליו לשנות את הדרך שחשב לילך שם,
ובאותה העת התלבטה הנהלת הישיבה במיר כיצד פסוק זה גם עלה בגורל שערך המשגיח הגאון
לנתב את צעדיה ,והפסוק בתהילים (ע"ח ס') "ויטש הצדיק רבי אליהו לאפיאן זצ"ל כאשר התלבט
משכן שלו אהל שכן באדם" שעלה בגורל שערך האם לנסוע ללונדון לשמש שם כמרביץ תורה,
רבה של מיר הגאון רבי אליהו ברוך קמאי הי"ד היווה ועלה בידו הפסוק "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי
גורם מכריע לכך שהנהלת הישיבה החליטה ליטוש אעלך גם עלה" ,ואכן הנבואה התממשה כאשר
את הישיבה ולגלות לווילנא ,החלטה שהתבררה לאחר שזכה עשרות שנים להרביץ שם תורה הוא
כנכונה כאשר בזכות זאת שרדו בחורי הישיבה את עלה לארץ הקודש ואף כאן זכה להמשיך בהעמדת
תלמידים ,ומספרים שבהיותו ראש ישיבה הגיעו
המלחמה הקשה. שני תלמידים להתקבל לישיבה ורבי אליהו
זצ"ל בטביעת העין שלו הבחין שתלמידים אלו
גם מרן הגרי"ז סולוביצ'יק זצ"ל ערך גורל הגר"א מושפעים מהשפעות זרות ולכן הוא חשש לקבלם
בזמן מלחמת העולם השניה בברחו מגיא צלמות לישיבה ,חשש זה קיבל גושפנקא כאשר הוא ערך
כשהוא התלבט האם לעלות לארץ ישראל או גורל הגר"א ועלה בידו הפסוק "דבר בליעל יצוק בו"
לנסוע לאמריקה ,ומתוצאות הגורל הוא למד שעליו (תהילים מ"א ט') ,ובעקבות כן הוא נמנע מלקבל אותם
לעלות לארץ ישראל .וספק דומה מסופר שהיה גם
להגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל ,וכאשר ערך על כך ללמוד בישיבה.
גורל הגר"א עלה בידו הפסוק "ויאמר ה' אל אהרן
לך לקראת משה המדברה"( ,שמות ד' כ"ז) ,והוא פירש דבר ולא ישוב
שמשמעות הפסוק הוא שעליו לנסוע לאמריקה
שהיתה באותה העת כמדבר רוחני ושם התגורר גם הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל
הגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל ,הוי אומר שעל [ר'] השתמש בגורל הגר"א כאשר התלבט האם להורות
אהרן [קוטלר] לילך לקראת [ר'] משה [פינשטיין] ליתומה שהיתה תחת חסותו לבטל שידוך עם אחד
המדברה [למדבר הרוחני שבאמריקה] ,ואכן רבי מטובי הלומדים שלאחר האירוסים חלה במחלה
אהרן הצטרף לרבי משה פינשטיין והם זכו להפריח אנושה ,אך כיון שבגורל עלה בידו הפסוק "בי
נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב ,כי לי תכרע