Page 96 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫צו‬

‫מעל בחרם‪ ,‬וכמסופר בסנהדרין (דף מ"ג עמוד ב') "ת''ר‬ ‫(ויקרא ט"ז ח')‪ ,‬ודבר מעניין כתב בזה בספר חסידים‬
‫נא אין נא אלא לשון בקשה‪ ,‬בשעה שאמר הקב''ה‬ ‫(סימן תש"א) שמאחר והיו מחליטים באמצעות גורל‬
‫ליהושע 'חטא ישראל' (יהושע ז' י"א)‪ ,‬אמר לפניו‬ ‫מי מבין שני השעירים יהיה לקרבן ומי יישלח‬
‫רבש''ע מי חטא‪ ,‬אמר ליה וכי דילטור אני [האם אני‬ ‫לעזאזל‪ ,‬לכך הם היו צריכים להיות שווים במראה‬
‫יספר לך לשון הרע]‪ ,‬לך הפל גורלות‪ ,‬הלך והפיל‬
‫גורלות‪ ,‬ונפל הגורל על עכן‪ ,‬אמר לו‪[ ,‬וכששמו של‬ ‫ובקומה‪ ,‬כמפורש ביומא (דף ס"ב עמוד א')‪.‬‬
‫עכן עלה בגורל אמר עכן ליהושע]‪ ,‬יהושע בגורל‬
‫אתה בא עלי‪ ,‬אתה ואלעזר הכהן שני גדולי הדור‬ ‫בבית המקדש‬
‫אתם אם אני מפיל עליכם גורל על אחד מכם הוא‬
‫נופל‪[ ,‬כלומר שעכן כפר באפקטיביות של הגורל‬ ‫וכמו כן עבודות בית המקדש התחלקו באמצעות‬
‫מתוך טענה שהרי בהכרח שמו של אחד מהאנשים‬ ‫הגורל‪ ,‬וכנזכר בנחמיה (י' ל"ה‪ ,‬י"א א') שעשו גורל‬
‫יעלה בקלפי‪ ,‬ואם הוא היה עושה גורל בין יהושע‬ ‫להחליט מי יזכה להביא את העצים לבית המקדש‪,‬‬
‫לאלעזר הכהן הרי גם אז אחד משניהם היה עולה‬ ‫וכן הטילו גורלות מי ידור בירושלים‪ ,‬וכן נזכר בדברי‬
‫שמו בקלפי‪ ,‬ואם כן אין כל הוכחה מהגורל שיש‬ ‫הימים א' (כ"ד ה') שעשו גורל על חלוקת משמרות‬
‫בו אות משמים]‪ ,‬אמר לו [אמר יהושע לעכן]‪,‬‬ ‫הכהונה‪ ,‬וגם עשו בבית המקדש פייסות על חלוקת‬
‫בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות שעתידה‬ ‫התפקידים (עיין יומא דף כ"ב ע"א)‪ ,‬ומזה למדו הפוסקים‬
‫ארץ ישראל שתתחלק בגורל שנאמר 'אך בגורל‬ ‫שאם ישנם שנים המחויבים להגיד קדיש או לעלות‬
‫יחלק את הארץ'‪ ,‬תן תודה‪[ ,‬יהושע ביקש מעכן‬ ‫לתורה ואין לאחד זכות קדימה על חברו יטילו גורל‬
‫שיודה]‪ ,‬אמר רבינא שחודי שחדיה במילי‪[ ,‬יהושע‬ ‫ביניהם‪( ,‬עיין מגן אברהם סימן קל"ב אות ב'‪ ,‬ובסימן שכ"ב אות‬
‫שידל את עכן במילים‪ ,‬ואמר לו] כלום נבקש ממך‬ ‫ט')‪ ,‬וכן כאשר היו יושבים בסעודה והיו מעוניינים‬
‫אלא הודאה תן לו תודה והיפטר‪ ,‬מיד ויען עכן את‬ ‫להחליט מי יטול מנה בראש וכדומה היו עושים כן‬
‫יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה' אלקי ישראל‬ ‫באמצעות גורל‪ ,‬ועיין שולחן ערוך (אורח חיים בהלכות‬
‫וכזאת וכזאת עשיתי"‪ ,‬גורל זה היתה לו ייחודיות‬ ‫שבת סימן שכ"ב) שדן האם מותר לעשות כן בשבת‪,‬‬
‫בזה שמטרתו היתה לחקור את העבר ולגלות מי‬
‫ושם במגן אברהם (אות ט')‪ ,‬וכהנה רבות‪.‬‬
‫מעל בחרם‪.‬‬
‫וכל אלו הגורלות המאפיין בהם הוא שהם אינם‬
‫ויפדו העם את יהונתן‬ ‫עסוקים כלל בחקר העתיד ואף לא בחיטוט אחר נבכי‬
‫העבר‪ ,‬אלא המטרה שלהם הינה להכריע בין צדדים‬
‫עוד מצינו כעין זה כאשר בזמן המלחמה עם‬ ‫שקולים כאשר אין כל סיבה להכריע לכאן או לכאן‪,‬‬
‫פלישתים שאול אסר על ישראל לאכול עד הערב‪,‬‬ ‫ועוד שבכל הגורלות הללו אף לאחר שנערך הגורל‬
‫ויהונתן לא ידע מהאיסור ואכל‪ ,‬וכאשר שאול נשאל‬ ‫אין כל עילה להחליט שאכן כך היה ראוי להיות‬
‫באורים ותומים אם להמשיך במלחמה גם בלילה‬
‫הוא לא נענה‪ ,‬והוא הבין שהסיבה שהוא לא נענה‬ ‫ואלא שעושים כך אך ורק מפני שכן עלה בגורל‪.‬‬
‫מחמת שאחד מישראל חטא‪ ,‬ומאחר ואף אחד לא‬
‫לכידת עכן‬

‫אך יש גורלות שנערכו במטרה לחקור את‬
‫העבר‪ ,‬וכגון הגורל שעשה יהושע בכדי לגלות מי‬