Page 57 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הלצהה משה נז‬

‫של זמרי שפינחס דקרו והרגו בקנאו את קנאת ה'‪,‬‬ ‫כשמדבר על קודם שהוציא ראשו‪ ,‬כתב שההיתר‬
‫ואומרת הגמ' "שאילו נהפך זמרי והרגו לפינחס לא‬ ‫להורגו אינו משום שאינו נחשב נפש‪ ,‬אלא "מפני‬
‫היה נהרג עליו"‪ ,‬כלומר אף שבודאי פינחס עשה‬ ‫שהוא כרודף אחריה להורגה"‪ .‬וצריך להבין מה‬
‫מעשה מצוה של "קנאין פוגעין בו"‪ ,‬אולם אם זמרי‬ ‫הטעם שהסברא שזהו טבעו של עולם לא מועילה‬
‫היה מזדרז והורגו היה פטור מכיון שסוף סוף פינחס‬
‫רצה להורגו‪ .‬וכתב שם הרא"ש‪ ,‬שדוקא זמרי עצמו‬ ‫גם לגבי קודם שהוציא ראשו‪.‬‬
‫לו היה הורג את פינחס היה פטור‪ ,‬אולם אדם אחר‬
‫שהיה הורג את פינחס היה חייב‪ ,‬שהיות וברשות‬ ‫ובחידושי הגר"ח הלוי האריך בזה והעמיק‬
‫כדרכו בקודש‪ ,‬ותורף דבריו הוא שלשיטת הרמב"ם‬
‫הוא עושה אינו נחשב כרודף ממש‪.‬‬ ‫עובר במעי אמו יש לו דין נפש גמורה‪ ,‬אלא שקודם‬
‫שהוציא ראשו אין לו דין הצלה שנתחדשה בפרשה‬
‫והחילוק בין אדם אחר לזמרי עצמו‪ ,‬מבאר‬ ‫זו של רודף‪ ,‬מה שאין כן לאחר שהוציא ראשו הרי‬
‫הגר"ש‪ ,‬שמלבד דין הריגת הרודף יש גם דין של‬ ‫שאף שהוא נחשב רודף אולם כנגד זה גם יש לו‬
‫"הבא להורגך השכם להורגהו"‪ ,‬וזה נאמר רק על‬ ‫דין הצלה ולכן אין נוגעין בו‪ ,‬וכמו שאמרו במשנה‬
‫האדם עצמו‪ ,‬ולכן אף שאי אפשר להגדיר את פינחס‬ ‫לפי שאין דוחין נפש בפני נפש‪ ,‬והוא שונה משאר‬
‫ולהכלילו בדין רודף‪ ,‬אולם בודאי שהוא בכלל "הבא‬
‫להורגך" ולכן אם זמרי היה הורגו לא היה נהרג עליו‪.‬‬ ‫רודפים שאין להם דין הצלה‪.‬‬

‫והוא הדין עובר המסכן את אמו והוציא ראשו‪,‬‬ ‫ובדברי הגר"ח מבואר שכאשר העובר הוציא‬
‫שאע"פ שאין דנים אותו כדין רודף‪ ,‬אולם לגבי האם‬ ‫את ראשו‪ ,‬הרי שאף שבאמת הוא נחשב רודף‪,‬‬
‫עצמה‪ ,‬הרי הילוד הזה רוצה להורגה‪ ,‬וממילא יש‬ ‫אולם אין לו דין עונש הרודף‪ ,‬כיון שדין הרודף נגזר‬
‫בזה את הדין של "הבא להורגך" ולכן מותר לאם‬ ‫מכח זה שעליו לא נאמר הדין של "אין דוחין נפש‬
‫להשכים להורגו‪ .‬ועיין עוד בכל דברי מו"ר שם‬ ‫מפני נפש"‪ ,‬אבל בעובר שהוציא ראשו נאמר עליו‬
‫שאין דוחין את נפשו מפני נפש האם‪ ,‬ולכן אסור‬
‫בארוכה‪.‬‬
‫להורגו‪.‬‬
‫ולפי זה כשנדון במקרה של אבי מו"ר זצ"ל [וכן‬
‫במקרה של התינוק בשנות ת"ח – ת"ט]‪ ,‬הרי שאף‬ ‫ובספר זכרון שמואל סימן פ"ג מביא מו"ר‬
‫שכאמור אי אפשר ליתן לו דין רודף על בכי שלא‬ ‫הגר"ש רוזובסקי זצ"ל את דברי המאירי בסנהדרין‬
‫נעשה בכוונה לרדוף‪ ,‬אולם כשדנים משום "הבא‬ ‫שם‪ ,‬שכותב בשם חכמי הדורות‪ ,‬שבהוציא העובר‬
‫להורגך השכם להורגהו"‪ ,‬כמו שהילוד הוא בכלל‬ ‫ראשו‪ ,‬הרי שאף שאסור להורגו ואין נוגעין בו‪ ,‬אך‬
‫"הבא להורגך" כמו כן התינוק הבוכה הוא בכלל‬ ‫כל זה נאמר כהוראה כללית לאחרים‪ ,‬אולם האם‬
‫"הבא להורגך"‪ ,‬ולכן אף שלאדם מהצד יתכן שאסור‬ ‫בעצמה שהיא מסוכנת על ידו‪ ,‬יכולה להורגו להצלת‬
‫להורגו‪ ,‬אולם לאותם אנשים שבכי התינוק מסכנם‪,‬‬
‫הרי זה כלפיהם בגדר של "הבא להורגך" ולכן הותר‬ ‫נפשה‪ ,‬כיון שהיא נרדפת ממנו‪.‬‬

‫להם להורגו‪.‬‬ ‫ובביאור דין זה כותב הגר"ש ומביא לכך דוגמא‬
‫מהמבואר בגמרא בסנהדרין בדף פ"ב ע"א‪ ,‬בדינו‬