Page 62 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 62
משה 'ה גירש ' -ד הלע מתנת סב
וכנראה ההסבר בסברת השבט הלוי הנ"ל דמסתבר יותר שלאו זה הרבה יותר חמור ושפיר
והמנחת שלמה הוא ,שהיות והבקשה מיועדת חייב לבזבז כל ממונו.
ומופנית להרבה אנשים ולאו דוקא אליו אישית,
הרי זה נחשב שכולם יחד מחוייבים להביא להצלת אך לצערנו נתקלים בזה תמיד ולא עושים כך,
האדם שבסכנה ,ומשום כך אין כל אחד ואחד ושמעתי שהגאון ר' ישראל מסלנט זצ"ל הסתפק
הרבה בענין זה .ולמעשה ודאי נראה דבכה"ג שרואה
כשלעצמו מחוייב להוציא כל ממונו להצלתו. את חבירו טובע בנהר ואין מי שיציל אותו שפיר
חייב לבזבז כל ממונו ,אולם כשהענין ידוע ומפורסם
אך עדיין יש לעיין אם פונים אליו באופן אישי לרבים סומכים להקל שאינו חייב ליתן יותר מהחלק
על מקרה מסויים של הצלה ,או שיודע שאנשים לא שמוטל עליו .ומ"מ אין זה מתקבל על דעתי ,כי מהיכי
יתרמו את הסכום המתבקש ,למה גם בזה לא מצוי תיתי יפטור עצמו מלאו חמור זה מפני זה שאחרים
שאנשים אכן יתרמו כל רכושם להצלת נפשות, לא חוששים ועוברים על זה ,והדבר צריך עיון רב".
והדבר צריך עיון.
הצלת ממון והצלת נפשות עלה ד'
"שנים שהיו מהלכין בדרך ,וביד אחד מהן קיתון
של מים ,אם שותים שניהם מתים ,ואם שותה אחד
מהן ,מגיע לישוב ,דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהן
וימותו ואל יראה אחד מהן במיתתו של חבירו ,עד שבא
רבי עקיבא ולימד "וחי אחיך עמך" חייך קודמים לחיי
(גמרא בבא מציעא דף ס"ב עמוד א') חברך".
אבידה ,המקור הוא מפסוק אחר כמבואר בגמ' ב"מ הלכה למעשה נפסק כרבי עקיבא שחייך קודמין,
דף ל"ג ע"א שנאמר "אפס כי לא יהיה בך אביון" והאחרונים הקשו על הרמב"ם שהשמיט את ההלכה
– שלך קודם לשל כל אדם ,אך מ"מ שני מקראות שרבי עקיבא חידש דחייך קודמים .ושמעתי בשם
אלו ,באותו הענין ששלו עדיף משל חבירו] .ומבואר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א לבאר הטעם ,דכיון
מדבריו שיש להשוות קדימת הצלה בדיני ממונות שכבר פסק הרמב"ם בהלכות גזלה ואבידה (פרק
לקדימה בדיני נפשות ,ולכן לא היה צריך הרמב"ם י"ב הלכה א') "מי שאבדה לו אבידה ופגע באבידתו
ואבידת חבירו ,אם יכול להחזיר שתיהן חייב להחזיר
לכתוב דין זה גם בהלכות שמירת הנפש. ואם אינו יכול להחזיר אלא אחת מהן אבידתו
קודמת" ,אם כן פסק דחייך קודמים[ ,ואף שלגבי
אולם יש לתמוה על זה לפי מה שהבאנו לעיל
עלה א' מכמה פוסקים שכתבו שיש חיוב מיוחד