Page 66 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 66
משה 'ו גירש ' -א הלע מתנת סו
ב .אכן יש דין של הצלת נפשו של השני ,שאני חייב לקום ולעשות מעשה הצלה ,הנלמד
מהפסוק הנאמר בספר ויקרא פרק י"ט "לא תעמוד על דם רעך" ,אבל יש כללים ,והראשון –
כמו שהבאתי שלא על חשבון חייו של השני.
השני – אם זה על סמך נוול המת ,כתוב בספר נודע ביהודה [מגדולי הפוסקים] אם זה
הצלה מיידית ,מדובר על פיקוח נפש עצמו ,וכשאני לוקח את האבר של האדם שכבר מת
מוות ברור מוחי ולבבי ,יש היתר.
ג .האם כשאדם מת מוות מוחי בלבד מותר לקחת ממנו איברים?
התשובה -אסור ,כי זה רצח כל זמן שלא היה גם מוות לבבי ,והראיה שהביאה את מרן
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל להחליט כן ,זה על סמך מעשה הכבשה ,שכידוע
שכאשר האם מתה גם העובר מת (ראה גמרא ערכין דף ז' עמוד א') ,והיה מעשה והכבשה
מתה מוות מוחי ,והעובר המשיך להתפתח ,ואם כן רואים שמוות מוחי עדיין אינו סוף החיים
אלא אם כן יש גם מוות לבבי.
ועד היכן מגיעים הדברים ,שהורה מורינו הגר"ח קניבסקי שליט"א לד"ר ערן הלפרין
מנהל מרכז הרפואי רבין בפתח תקוה ,שגם אם כבר נלקח איבר מאדם שמת מוות מוחי ולא
מוות לבבי ובאים להשתיל אצל אדם אחר להצילו ,אסור בהנאה ולא ישתילו גם לאחר שכבר
נלקח מהתורם.
ד .כל תרומה אחרת של איבר שאין הנשמה תלויה בו בכדי להציל חיים של השני יכולה
להתבצע אבל בהסכמת התורם ,גם למשפחתו יש מה לומר במקום שזה יכול לגרום פגם
למשפחה.
ה .לתרום את הגוף למטרות המסחר של המדע ,יש בו כמה וכמה בעיות ,א .אי אפשר
לשבת שבעה כל זמן שלא התבצעה קבורה .ב .קבורה היא מצווה ,וכשאין כרגע הצלה לפנינו,
ובזיון המת ובזיון משפחתו לפנינו ,זה יכול להיקבע רק על ידי הגדולים בתורה הנקיים מכל
פניה אישית ,ולא על ידי אינטרסנטים הרוצים להרויח מהאברים .ג .אין למשפחה להיכן
להגיע להתרפק על קבר הנפטר.
ו .כידוע יש עידוד היום לבצע רצח בחסות רחמים ונקראת "המתת חסד" כביכול שניתוק
המכשירים היא פעולה פסיבית בכך שבסך הכל לא ממשיכים את חיותו של החולה.
והאמת היא שהדברים אינם מתנהלים כפי שאומרים הרופאים ועורכי הדין שמייצגים
את היורשים המעונינים בירושה ,שמסבירים עוד בצדקנות הרי אני לא הורג מפני שזו פעולה
פסיבית ,והאמת שיש פה גם פעולה אקטיבית של רצח ,כיון שמזריקים בתחילה זריקה