Page 71 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הלצהה משה עא‬

‫זורק במקומי במחיר ההפסד ומניעת הריוח שיהיה לך‬
‫בעקבות הזריקה‪ .‬אולם בעל הברזל אומר; אם לא תתן‬
‫לי מחצית מחצי טון הזהב אני לא אשליך את חצי הטון‬
‫שלי במקומך‪ ,‬ובעל הזהב אומר לו; מספיק שתנצל את‬
‫מניעת הריוח שאתן לו נוסף על ערך הברזל‪ ,‬אבל מה‬

‫זה שייך לזהב שלי‪.‬‬

‫שכתב בשו"ת צמח צדק סימן י"ח שבמקרה כזה‬ ‫ונפסק על זה בגמרא‪ :‬תנו רבנן ספינה שהיתה‬
‫יכול בעל הזהב לכוף את בעל הברזל שישליך את‬ ‫מהלכת בים עמד עליה נחשול לטובעה והקילו‬
‫שלו והוא רק ישלם לו הפסידו‪ ,‬מכיון שמבואר‬ ‫ממשאה מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי‬
‫בגמרא בבא קמא דף פ"א‪ :‬שהיה תנאי בית‪-‬דין שעל‬ ‫ממון ולא ישנו ממנהג הספנין‪ .‬ופירש רש"י מחשבין‬
‫בעל היין לשפוך את יינו כדי להציל את בעל הדבש‬ ‫לפי משוי – אם השליך זה מאה ליטרין זהב ישליך‬
‫ואח"כ הוא תובע דמי יינו מבעל הדבש‪ ,‬והוא הדין‬ ‫זה מאה ליטרין ברזל‪ .‬וכן נפסק בשולחן ערוך חושן‬
‫בזהב וברזל בעל הברזל מחוייב להשליך את הברזל‬ ‫משפט סימן ער"ב סעיף י"ז [ופירש שם הש"ך‬
‫ואח"כ יקבל מבעל הזהב את שווי הברזל בלבד‪ .‬ואם‬ ‫סעיף‪-‬קטן ח' שהדין שהכל לפי מנהג הספנין‬
‫כן במקרה של הספינה שמדובר בויכוח מראש יכול‬
‫בעל הזהב בכל מקרה לכוף את בעל הברזל שישליך‬ ‫פירושו שאם נהגו להיפך הדין כן]‪.‬‬

‫את הברזל רק בדמי הברזל ותו לא‪.‬‬ ‫אם‪-‬כן מבואר בגמרא שמחשבים לפי המשא‬
‫דהיינו לפי המשקל ולא לפי הערך הממוני‪.‬‬
‫אולם הפתחי תשובה סימן ער"ב סעיף‪-‬קטן ב'‬ ‫ויש לעיין במקרה של פורט‪-‬סעיד אם החישוב‬
‫הביא את דברי הצמח צדק ומעיר עליו שלהלכה‬ ‫יהיה לפי קונטיינר‪ ,‬כי הרי לא יודעים שם כמה‬
‫יש מחלוקת אם הדין של הגמרא בדף פ"א‪ :‬נפסק‬ ‫ערך וכמה משקל יש בכל קונטיינר‪ ,‬אולם מכיון‬
‫להלכה‪ ,‬והרמ"א בסימן רס"ד סעיף ה' מביא את‬ ‫שהסברא נותנת שאף אם היו יודעים מכל מקום כל‬
‫הדעה שלא נפסק כן להלכה‪ ,‬וכמו שפירט את‬ ‫הקונטניירים במצב של שריפה לא שוים שום דבר‪,‬‬
‫השיטות בבאר הגולה בשולי גליון השולחן ערוך‬ ‫לכן החלוקה לכאורה צריכה להיות שווה בין כולם‪.‬‬
‫סימן רע"ד‪ ,‬ולפי זה בכל מקרה אין חילוק בין בעל‬ ‫ומה שמבואר בגמרא וברש"י שאם אחד זרק זהב‬
‫הזהב לבעל הברזל‪ .‬והחילוק שבין המקרה של‬ ‫השני חייב לזרוק ברזל‪ ,‬הביאור הוא שבלב ים אין‬
‫הספינה שמחייבים את בעל הברזל להשליך את‬ ‫הבדל בין זהב לברזל מפני ששניהם נמצאים כרגע‬
‫שלו כדי למנוע הפסד לבעל הזהב‪ ,‬לבין המקרה‬
‫של החביות שלהלכה לרמ"א אין מחייבים את בעל‬ ‫בסכנה ולכן הערך הוא לפי המשקל‪.‬‬
‫היין להפסיד יינו כדי להציל את הדבש‪ ,‬מבאר בספר‬
‫כובע ישועה על מסכת בבא קמא על דברי רש"י שם‬ ‫אלא שמדברי רש"י משמע לכאורה שאם‬
‫המקרה היה הפוך שבעל הברזל הוא זה שזרק את‬
‫כדלהלן‪:‬‬ ‫חלקו‪ ,‬יש מקום להתדיינות מצד בעל הזהב‪ ,‬וכמו‬