Page 71 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 71
מתנת הלצהה משה עא
זורק במקומי במחיר ההפסד ומניעת הריוח שיהיה לך
בעקבות הזריקה .אולם בעל הברזל אומר; אם לא תתן
לי מחצית מחצי טון הזהב אני לא אשליך את חצי הטון
שלי במקומך ,ובעל הזהב אומר לו; מספיק שתנצל את
מניעת הריוח שאתן לו נוסף על ערך הברזל ,אבל מה
זה שייך לזהב שלי.
שכתב בשו"ת צמח צדק סימן י"ח שבמקרה כזה ונפסק על זה בגמרא :תנו רבנן ספינה שהיתה
יכול בעל הזהב לכוף את בעל הברזל שישליך את מהלכת בים עמד עליה נחשול לטובעה והקילו
שלו והוא רק ישלם לו הפסידו ,מכיון שמבואר ממשאה מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי
בגמרא בבא קמא דף פ"א :שהיה תנאי בית-דין שעל ממון ולא ישנו ממנהג הספנין .ופירש רש"י מחשבין
בעל היין לשפוך את יינו כדי להציל את בעל הדבש לפי משוי – אם השליך זה מאה ליטרין זהב ישליך
ואח"כ הוא תובע דמי יינו מבעל הדבש ,והוא הדין זה מאה ליטרין ברזל .וכן נפסק בשולחן ערוך חושן
בזהב וברזל בעל הברזל מחוייב להשליך את הברזל משפט סימן ער"ב סעיף י"ז [ופירש שם הש"ך
ואח"כ יקבל מבעל הזהב את שווי הברזל בלבד .ואם סעיף-קטן ח' שהדין שהכל לפי מנהג הספנין
כן במקרה של הספינה שמדובר בויכוח מראש יכול
בעל הזהב בכל מקרה לכוף את בעל הברזל שישליך פירושו שאם נהגו להיפך הדין כן].
את הברזל רק בדמי הברזל ותו לא. אם-כן מבואר בגמרא שמחשבים לפי המשא
דהיינו לפי המשקל ולא לפי הערך הממוני.
אולם הפתחי תשובה סימן ער"ב סעיף-קטן ב' ויש לעיין במקרה של פורט-סעיד אם החישוב
הביא את דברי הצמח צדק ומעיר עליו שלהלכה יהיה לפי קונטיינר ,כי הרי לא יודעים שם כמה
יש מחלוקת אם הדין של הגמרא בדף פ"א :נפסק ערך וכמה משקל יש בכל קונטיינר ,אולם מכיון
להלכה ,והרמ"א בסימן רס"ד סעיף ה' מביא את שהסברא נותנת שאף אם היו יודעים מכל מקום כל
הדעה שלא נפסק כן להלכה ,וכמו שפירט את הקונטניירים במצב של שריפה לא שוים שום דבר,
השיטות בבאר הגולה בשולי גליון השולחן ערוך לכן החלוקה לכאורה צריכה להיות שווה בין כולם.
סימן רע"ד ,ולפי זה בכל מקרה אין חילוק בין בעל ומה שמבואר בגמרא וברש"י שאם אחד זרק זהב
הזהב לבעל הברזל .והחילוק שבין המקרה של השני חייב לזרוק ברזל ,הביאור הוא שבלב ים אין
הספינה שמחייבים את בעל הברזל להשליך את הבדל בין זהב לברזל מפני ששניהם נמצאים כרגע
שלו כדי למנוע הפסד לבעל הזהב ,לבין המקרה
של החביות שלהלכה לרמ"א אין מחייבים את בעל בסכנה ולכן הערך הוא לפי המשקל.
היין להפסיד יינו כדי להציל את הדבש ,מבאר בספר
כובע ישועה על מסכת בבא קמא על דברי רש"י שם אלא שמדברי רש"י משמע לכאורה שאם
המקרה היה הפוך שבעל הברזל הוא זה שזרק את
כדלהלן: חלקו ,יש מקום להתדיינות מצד בעל הזהב ,וכמו