Page 75 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הלצהה משה עה‬

‫כיון שהוא יודע שהם יאבדו את זה בידים‪ ,‬ולא רק‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫לצאת ידי שמים אלא זה חוב ממון גמור‪ .‬ודברתי‬
‫בזה עם הגרש"ז גרוסמן שליט"א רב ואב"ד באלעד‬ ‫לכאורה יש חיוב להעלים מהם את הכסף‪ ,‬היות‬
‫וזה דין של הצלת ממון חבירו‪ .‬רק שמאותו זמן נהפך‬
‫והסכים עם זה‪.‬‬ ‫אותו אדם להיות כאפוטרופוס או כגבאי של צדקה‪,‬‬
‫שהדין אומר שכדי לקיים "והייתם נקיים מהשם‬
‫לבסוף הגיע אליהו לאחד המורה הוראות שבחולון‬ ‫ומישראל" שלא יחשדוהו שאינו הגון ושקוף‪ ,‬עליו‬
‫שאמר לו שעליו לתת את הכסף לכל היורשים‪ ,‬וכן‬ ‫לצרף אדם נוסף שידע מכל הענין‪ ,‬ושהכסף יהיה‬
‫עשה ונתן מאתיים אלף שקל לאחיו הנרקומן‪ ,‬ומכיון‬ ‫מונח בחשבון נפרד המשותף לשניהם‪[ .‬עיין שולחן‬
‫שלאח זה יש ירחם ה' גם בת הסובלת מאותה תופעה‬
‫וגם היא נרקומנית היא הוציאה את הכסף מאביה‬ ‫ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימנים רנ"ו‪-‬רנ"ז]‪.‬‬

‫בשביל לרכוש את הסם ונגמר כל הכסף‪.‬‬ ‫ואדרבה‪ ,‬במקרה שלא תעשה כן אלא תתן‬
‫להם את הכסף‪ ,‬יש לך כלפיהם חיוב לצאת ידי‬
‫ועלה בדעתי האם אין סיבה לחייב את הרב הנ"ל‬ ‫שמים לשלם את הממון שיאבד‪ .‬ופה זה שונה ממה‬
‫כדין מה שנתבאר בשולחן ערוך חושן משפט סימן‬ ‫שיתבאר במקום אחר שאין חיוב לשלם על אי הצלת‬
‫כ"ה שדיין המורה הוראה בטעות והוציאו ממון על‬ ‫ממון חבירו‪ ,‬כיון שהכסף כבר אצלך ולכן כל פעולה‬
‫פיו‪ ,‬אם יש לו טעות בדבר משנה צריך לשלם משלו‪.‬‬ ‫שתעשה שעל ידי זה יוודע שיש לך כסף ותצטרך‬
‫לתת להם זה גורם לאבדון ועל זה יתכן שיש כבר‬
‫וכשהצעתי את הדברים בפני הגרח"ג צימבליסט‬
‫שליט"א אמר שאף שמסתבר שהיה צריך להעלים‬ ‫חיוב לצאת ידי שמים‪.‬‬
‫מידיעת האח את דבר הכסף וכמו שכתבנו‪ ,‬ושימנה‬
‫אחר עמו שיהיה מצב בו יש גבאים על הכסף ששייך‬ ‫ויותר מזה נראה שיהיה פה חיוב ממון גמור ולא‬
‫לאח‪ ,‬ודין זה דומה למבואר בסוגיא שאין מורידין‬ ‫רק לצאת ידי שמים‪ ,‬על פי דברי הרמ"א בשו"ע יורה‬
‫קרוב לנכסי שבוי [בבא מציעא דף ל"ח עמוד ב'‬ ‫דעה סימן שמ"ט סעיף ג' שמביא מהמרדכי בשם‬
‫ובשולחן ערוך חושן משפט סימן רפ"ה סעיף ד'‬ ‫רבנו מאיר בן ר' ברוך‪ :‬אם היו אביו ואמו מזרקים‬
‫וה']‪ ,‬ויתכן שבאמת הפשט ברמ"א ביורה דעה‬ ‫עליו [‪-‬על המת] כלים‪ ,‬מצוה לאחרים להצילן אם לא‬
‫הוא שחייב מדין מזיק או מדינא דגרמי במה שנותן‬ ‫נגעו במטה הנקברת עמו [‪-‬היות וזה נאסר בהנאה]‪.‬‬
‫להורים שיזרקו על מיטת בנם‪ ,‬אבל במקרה שלנו‬ ‫הגה‪ :‬ואם הצילן חייב בשמירתן‪ ,‬ואם החזירן לאביו‬
‫אי אפשר לחייב את המורה הוראה ממון כיון שאין‬ ‫ולאמו וחזרו וזרקום ונאסרו‪ ,‬חייב המחזיר לשלם‪,‬‬
‫פה את הודאות שהממון יופסד כמו במקרה של‬ ‫דהוי כזרקן למקום גדודי חיות ולסטים‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫הרמ"א‪ ,‬וכפי שבאמת קרה לבסוף שאף שהממון‬ ‫והטעם שהוא חייב אם החזירם להם היות והוא נהיה‬
‫הופסד אולם הבת היא זאת שהפסידה אותו ולא‬ ‫שומר אבידה שגם אם הוא רק כמו שומר חנם אבל‬
‫הוא חייב בפשיעה‪ ,‬וזו היא יותר מפשיעה‪ ,‬שמביא‬
‫האבא [ואצלה זה שוה הנאה]‪.‬‬
‫להם בידים לזרוק על המת ושיאסר‪.‬‬
‫אך נסתפקתי לגבי האחות המהמרת‪ ,‬מה הדין‬
‫אם נתן לה את הכסף תוך כדי הכפייתיות להימור‪,‬‬ ‫א"כ גם בענינינו נראה לומר לכאורה שאם הוא‬
‫האם גם במקרה שכזה יהיה חייב הנותן כמו שכתב‬ ‫ימסור להם את הכסף הוא יהיה חייב בתשלומין‪,‬‬