Page 80 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ח גירש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫פ‬

‫האברך הגרוש‪ ,‬ועומדים להנשא בקרוב‪ ,‬ומבקש ברכתו‬
‫ש‪ ..‬יזכו להקים דור ישרים‪ ,‬והוא ברכו כפי שבקש‪.‬‬

‫אחרי זמן לא ארוך נפגש הראב"ד שנית עם אותו‬
‫יהודי‪ ,‬שקדמו בפנים צוהלות‪" :‬נתקיימה ברכת מר‪ ,‬הם‬
‫זוכים לבן!" נרעש ונפעם‪ ,‬פנה הראב"ד מיד אל בית‬
‫החזון איש‪ ,‬וסח לו את כל הענין‪ .‬צהל אף הוא לשמע‬
‫הדברים‪ ,‬שמח בישועת בני הזוג כשלעצמה‪ ,‬והוסיף‬
‫דברים אל בן שיחו‪" :‬כמה סייעתא דשמיא רואים‬
‫אנו בדרך שהלכנו בה‪ .‬נחשוב לעצמנו‪ ,‬אילו גילה מר‬
‫לשואל את הנימוק לגט‪ ,‬עכשיו היו מרננים כי אין‬
‫סדרי גיטין של בתי דינין כשורה‪ ,‬ואלמלי החריש מר‬
‫ולא השיב מאומה‪ ,‬הלא מצפונו היה מיסרהו בלי הרף‬
‫איככה נחתם שידוך כזה לעיניו ואינו משתדל להפירו‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬השיב כפי שהשיב‪ ,‬וכפי שבאמת היה מחויב‬
‫להשיב‪ ,‬ולא יצאה מתחת ידו שום תקלה‪ .‬ללמדך כי‬
‫אם רוצים לילך בדרך הישרה‪[ ,‬ושואלים ועושים כפי‬

‫הנאמר] שומרים עליך מן השמים לבל תיכשל"‪.‬‬

‫סיפור מפעים זה מלמדינו כי בעסקי שידוכים אין לנו להתערב מדי‪ ,‬וזהו גם‬
‫במקרה כזה ששאלו אותו‪ ,‬ואמנם בודאי כאשר שואלים ומתיעצים עמנו על מהותו‬
‫של בחור או בחורה שאנו סבורים שיש בהם מגרעת ואינם מתאימים לשואל‪,‬‬
‫עלינו לגלות אוזן השואל לפי הכללים והגדרים שפסק החפץ חיים‪ ,‬ובסיפור זה‬
‫למדים אנו גם מפי החזון איש שבעצתו נקט נוסח התואם את הפרט הרביעי הנ"ל‬
‫שהעתקנו מהחפץ חיים‪ ,‬והוא שאם אפשר באופן אחר למנוע את השידוך בנוסח‬
‫אחר ללא גילוי החסרון – אין היתר לגלות‪ ,‬ואכן החזון איש הורה לו לומר באופן‬

‫כללי שזה לא שידוך ראוי בלא גילוי של מה שנראה שזה החסרון עצמו‪.‬‬

‫אולם הרי מבואר ב"חפץ חיים" שם שאם מדובר בחסרון המוגדר כ"חסרון‬
‫עצום"‪ ,‬מוטל עלינו לגלות זאת כשנראה שיתנהגו על פי דברינו‪ ,‬גם אם לא נשאלנו‪,‬‬