Page 78 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 78
משה 'ח גירש ' -ב הלע מתנת עח
אלא שהוא מתנה זאת בחמשה תנאים ,שרק כשכל החמשה תנאים קיימים ,הוא מחוייב
להודיעו:
א .שיתבונן היטב ויהיה בטוח שאכן מדובר בדבר שהוא רע לאותו שותף.
ב .כשיספר לשני ,לא ינסה להגדיל את הבעיה ,רק יציגנה כפי שהיא.
ג .כל כוונתו היא רק לתועלת השני ,ולא שעושה כן מפני איזו שנאה לראשון .וגם זה אינו
מותר רק אם הוא בטוח שהשני ישמע לעצתו.
ד .אי אפשר לגרום לביטול העסקה באופן אחר ללא להשמיץ את השותף.
ה .היתר זה קיים רק אם לא יאונה לראשון על ידי כך איזו רעה ,רק שהלה לא יעשה עמו
את העסקה ,אולם אם בעקבות דבריו יסובב לראשון נזק [ולא רק מניעת רווח] אסור לעזור
לשני על חשבון הראשון.
אם אכן במקרה דנן התקיימו כל התנאים הנ"ל ,כדין עשה אותו ידיד שיעץ לו להמנע
להתעסק עם אותו אדם בסכום גדול.
אלא שמה שאמר שלולא שהיה מגלה את אזנו היה מחוייב לו לצאת ידי שמים ,נראה
שחיוב ממוני לא היה לו ,ואמנם לענין השבת אבידה ביארנו בספרנו חלק ראשון ענף ג'
שריג ט"ז שיתכן שמי שלא משיב אבידה מחוייב לשלם לבעליה את היזקו כדי לצאת ידי
שמים ,אולם בנוגע לעצה לא מסתבר שזה נחשב כאבידה ממש ,כי כל עצה היא לא יוצאת
מגדר השערה ,אף אם זו השערה ודאית ,ואי אפשר להגדירה כאיבוד ממון בשב ואל תעשה,
אולם במקום אחר ביארנו שמכל מקום יש חיוב פיוס לחבירו ,כי אין זו רק עבירה כלפי
שמים אלא הוא חטא כלפי חבירו ,ולכן רק אם יפייסו [בדברים ,ואולי גם בעזר הממון] אז
יצא ידי שמים.
עלה ב'
שידוכים
אלא שלענין שידוכים ,על אף שהחפץ חיים דיבר גם לענין זה ,אולם מקובל מרבינו
המשגיח מפוניבז' רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בשם רבותיו מקעלם זצ"ל שבשידוכים
הדבר שונה .וגם אם אדם רואה לנגד עיניו שידוך שקורם עור וגידים ,ולדעתו מדובר בשידוך
אבסורדי ובעייתי ,מכל מקום כל עוד לא התיעצו עמו אודות השידוך ,אסור לו להתערב
ולמונעו.
