Page 76 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז גירש ‪' -‬ד הלע‬ ‫מתנת‬ ‫עו‬

‫את הכסף‪ ,‬כי אם נאמר שדין מי שנותן כסף לידי‬ ‫הרמ"א שזה כנותן למקום גדודי חיה וליסטים‪ ,‬או‬
‫מהמר כדין של מזיק וכמו מי שנותן כסף במקום‬ ‫שמהמר שונה כיון שיש גם צד שירויח‪.‬‬
‫גדודי חיה וליסטים‪ ,‬אם כן יש פה חיוב כנגד חיוב‪,‬‬
‫דהיינו חיוב של הלואה כנגד חיוב של מזיק‪ ,‬וממילא‬ ‫אמנם במקרה שלנו אף אם נאמר שמכיון שזה‬
‫יהיה הלוה פטור מלשלם‪ .‬אבל אם נחלק ונאמר‬ ‫ספק אולי היא תרויח אין זה היזק ודאי ואולי גם‬
‫שהימור זה שונה היות ויש צד של ריוח ואם כן זה‬ ‫צריך לתת לה את חלקה משום כך‪ ,‬אולם מכיון‬
‫לא ברי הזיקא‪ ,‬אם כן ברור שיצטרכו לשלם על‬ ‫שהיא תשתמש גם בכסף השייך לאחותה שתלויה‬
‫בה‪ ,‬לכן הוא לא יכול ליידע אותה‪ ,‬היות ועל ידי זה‬
‫ההלואה‪.‬‬
‫היא תפסיד גם את החלק הנוסף‪.‬‬
‫ובדברי בזה עם הגאון ר' אשר דויטש שליט"א‬
‫אמר לי שאף אם נתייחס לזה כספק ריווח ולא היזק‬ ‫אבל יש מזה נפקא מינה במקרה שאדם עומד‬
‫ודאי‪ ,‬אולם יתכן שהיתה פה הלואה בעל כרחו של‬ ‫ליד המהמרים וכשנגמר להם הכסף והם עדיין‬
‫הלוה המהמר כיון שאין לו שיקול דעת‪ ,‬והמלוה‬ ‫בלהט ההימור ומחפשים כסף נוסף כדי להמשיך‬
‫יהיה חייב בתשלומין על ההיזק שנתן לו את הכסף‬ ‫בהימורים‪ ,‬והוא מלוה להם את הכסף במצב שכזה‪,‬‬
‫השאלה היא האם הם חייבים לשלם אח"כ למלוה‬
‫בעל כרחו‪ ,‬וממילא הלוה פטור‪.‬‬