Page 72 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז גירש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫עב‬

‫ולכן כותב רש"י שבאופן כזה בודאי שמחייבים‬ ‫הרי באמת לבעל היין אין הפסד של ממש‬
‫את בעל הברזל להשליך את שלו כדי למנוע הפסד‬ ‫היות ובעל הדבש מתחייב לשלם לו הפסידו‪ ,‬ורק‬
‫מבעל הזהב‪ ,‬היות ומדובר רק בהפסד קל מכיון‬ ‫זה נקרא "קפידא" כלומר שאדם מעדיף שהדברים‬
‫שהוא יקבל החזר על הפסד הברזל‪ ,‬ודין זה נכון גם‬ ‫שקיימים אצלו ישארו קיימים‪ ,‬וזה בגדר הפסד‬
‫אם נסבור שלא קיימא לן שיש תנאי בית דין במקרה‬ ‫קל‪ ,‬ולכן במקרה של בעל היין היות והוא מקפיד‬
‫על כך הוצרכו לתנאי בית דין כדי לחייבו להשליך‬
‫של חביות היין והדבש‪.‬‬ ‫יינו ולקבל תמורתו מבעל הדבש‪ ,‬ולהלכה לשיטת‬
‫הרמ"א קיימא לן שאי אפשר לכופו על כך‪ ,‬אלא‬
‫ולפי זה יוצא שהחיוב של אדם להפסיד ממונו‬ ‫שכל זה רק במקרה של החביות שכל הנזק אירע רק‬
‫לטובת חבירו מדין השבת אבידה והצלת ממון‬ ‫לבעל הדבש שחביתו נסדקה‪ ,‬ולבעל היין לא היה‬
‫חבירו‪ ,‬הוא רק כשקיימים שני תנאים; א‪ .‬שהוא‬ ‫שום נזק והפסד‪ ,‬וכל השאלה היא רק עד כמה הוא‬
‫יקבל החזר על ההפסד שלו‪ ,‬וכל ההפסד מעשיית‬ ‫מחוייב להציל ממונו של בעל הדבש מדין השבת‬
‫המצוה יסתכם רק בצורך לרכוש מחדש את המוצר‬ ‫אבידה והצלת ממון חבירו‪ ,‬ולהלכה להרמ"א הוא‬
‫שמפסיד‪ .‬ב‪ .‬שגם ממונו במצב של הפסד‪ ,‬כמו‬ ‫אינו מחוייב אף בהפסד קל כזה לצורך ההצלה‪ .‬מה‬
‫בספינה הטובעת‪ ,‬אבל אם ממונו לא מופסד זה תלוי‬ ‫שאין כן במקרה של הספינה‪ ,‬המצב של הספינה‬
‫אם קיימא לן שיש תנאי בית דין להפסיד את היין‬ ‫שהיא בסכנה קיים בין לגבי הברזל ובין לגבי הזהב‪,‬‬
‫לטובת הדבש‪ ,‬ולשיטת הרמ"א אי אפשר לכופו‬
‫אפילו על הפסד קל‪ ,‬לדוגמא ‪ -‬של רכישה מחדש‪.‬‬

‫עלה ב'‬

‫הסוס המציל‬

‫לעיל ראינו שהמחלוקת להלכה אם יש תנאי בית דין לחייב את בעל היין להפסיד את‬
‫יינו לצורך הצלת הדבש‪ ,‬היא לגבי אותה קפידא שבעל היין מקפיד שיצטרך אח"כ לקנות יין‪,‬‬
‫היות ואת מחיר היין עצמו הוא יקבל במלואו‪ .‬אולם כפי שנראה קפידא זו איננה זכות ממון‬
‫שקיימת מאליה‪ ,‬רק כאשר הבעלים מגלה בדעתו שהוא מקפיד אז נוצרת אותה זכות ממון‬

‫שבגינה אי אפשר לכופו להשליך את היין להצלת הדבש לשיטת הרמ"א‪.‬‬

‫בשולחן ערוך חושן משפט סימן ש"ח סעיף ז' פוסק הרמ"א כדלהלן‪:‬‬

‫ראובן היה לו סוס בביתו שעומד להשכרה ויצא‬
‫לעסקיו‪ ,‬לפתע בא שמעון לביתו של ראובן ומבקש‬
‫לקחת את הסוס כדי לרכוב עליו במהירות לצורך גביית‬
‫חוב אחד שאם לא יסע לשם לגבותו בודאי יפסידו‪,‬‬
‫והחוב הוא בערך מאה ליטרין ושום סוס אחר לא נמצא‪.‬‬