Page 54 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד גירש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫נד‬

‫האם בכי התינוק מעשה של רדיפה‬ ‫ואכן כדברים אלו פסק גם הגאון רבי נתן נטע‬
‫כהנא זצ"ל בשו"ת דברי רננה שהבאנו לעיל בתחילת‬
‫ואמנם היה מקום לדון בסיבה נוספת שאין‬ ‫הדברים‪ ,‬ולאחר שהאריך לדון בזה‪ ,‬העלה שאין דין‬
‫להחשיב את התינוק הבוכה כדין רודף‪ ,‬וכפי שטען‬ ‫רודף למי שרדיפתו נעשית שלא בכוונה‪ ,‬ולכן הצריך‬
‫ידידי הרב ישראל ארנון שיחיה‪ ,‬שהרי בכיו של‬ ‫את האשה שהרגה את בנה לצורך הצלתה שתעשה‬
‫תינוק אינו דומה כלל לפעולת יציאת התינוק מאמו‬
‫בשעת הלידה‪ ,‬שהרי את הסיכון שיש בלידה עושה‬ ‫תשובה‪ ,‬והצריכה כפרה על הריגה זו‪.‬‬
‫התינוק בעצמו בפעולת היציאה והלידה‪ ,‬משא"כ‬
‫במקרה של תינוק הבוכה‪ ,‬מה שמסכן את הנוכחים‬ ‫ועל ההוכחה מהגמרא שהעובר היה נחשב רודף‬
‫הוא מה שהבכי מסגיר אותם לידי הפורעים ויהרגום‪,‬‬ ‫לולא שמשמיא קא רדפו לה‪ ,‬כותבים הגאונים הנ"ל‪,‬‬
‫ולכאורה אי אפשר לדון את הבכי כשלעצמו כפעולה‬ ‫שאדרבה כשם שהגמרא אומרת שאין להחשיב את‬
‫העובר כרודף מכיון שזה נחשב שמן השמים רודפים‬
‫של רדיפה‪ ,‬רק כדבר שגורם שאחרים יעשו זאת‪.‬‬ ‫אותה‪ ,‬וכפי שביאר זאת הרמב"ם הנ"ל לפי שכך‬
‫הוא טבעו של עולם‪ ,‬שדרך הנולד לבקוע לו דרך‬
‫אולם בספר אמרי משה שם כותב שגם בלידה‬ ‫יציאה אשר על ידי כן הוא מסכן את אמו‪ ,‬כמו כן ענין‬
‫אין פעולת הלידה והיציאה עצמה מסכנת את האם‪,‬‬ ‫הבכי של תינוק כאשר הוא רוצה לאכול [ויתכן שכל‬
‫אלא שזה רק בגדר גרמא‪ ,‬ומוכיח מכאן שפעולת‬ ‫בכי תינוק בכלל זה] הוא טבעו של עולם‪ ,‬ואם כן גם‬
‫רדיפה שעל ידי גרמא‪ ,‬גם היא נחשבת כרדיפה‪.‬‬ ‫באופנים אלו נאמר שמשמיא קא רדפו לה‪ ,‬ואין על‬
‫וכן האריך רבינו הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי‬ ‫התינוק דין רודף כל עיקר‪ ,‬ולכן יהיה אסור להורגו‪,‬‬
‫זצ"ל בספר אחיעזר (חלק א' סימן י"ט אות ג') והביא כמה‬ ‫אף אם נאמר כפי ההסבר הנ"ל שעיקר דין רודף אינו‬
‫מקורות לדין זה שרודף גם על ידי גרמא דינו כרודף‪.‬‬ ‫על העבירה אלא לצורך הצלת הנרדף‪ ,‬דמכיון שאינו‬
‫עושה כן בכוונה‪ ,‬רק כך הוא טבעו של עולם‪ ,‬אין לדונו‬
‫והסברא בזה היא כפי מה שהוכחנו לעיל עלה‬
‫א' שעיקר דין הרודף הוא משום הצלת הנרדף‪ ,‬ולכן‬ ‫כדין רודף ואסור להורגו‪.‬‬
‫כל שהנרדף בסכנה על ידו‪ ,‬אע"פ שאין הדבר נחשב‬
‫מעשה ממש אולם מאחר וסוף סוף הדבר נגרם על‬ ‫וכן כתב בשו"ת חוות יאיר סימן ל"א שעובר כיון‬
‫ידו‪ ,‬יש לו דין רודף‪ .‬וכן כתב בספר מנחת שלמה על‬ ‫שרדיפתו היא שלא בכוונה לא שייך לדון בו דין של‬
‫מסכת פסחים דף כ"ה ב'‪ ,‬לאחר שדן שם האם רודף‬ ‫רודף‪[ .‬בגדר דין הרודף שיש על העובר‪ ,‬והחילוק שבין‬
‫שלא בכוונה נחשב לרודף‪ ,‬ומוכיח שגם בלא כוונה‬ ‫עובר שעדיין לא הוציא ראשו לעובר שכבר הוציא‬
‫נחשב כרודף מהמבואר ברמב"ם שעובר נחשב‬ ‫ראשו‪ ,‬ראה אריכות דברים בזה בספר חידושי רבינו‬
‫כרודף‪ ,‬אע"פ שאינו רודף בכוונה‪ ,‬ומבאר כדברינו‬ ‫חיים הלוי בהלכות רוצח‪ ,‬עיי"ש בדבריו העמוקים‪,‬‬
‫שעיקר דין הריגת הרודף הוא משום הצלת הנרדף‪,‬‬ ‫ובגליונות החזון איש על דבריו שם‪ ,‬וכן בספר אבי עזרי‬
‫ולכן גם כשהרודף אינו עושה כן בכוונה יש להציל‬ ‫שם‪ ,‬אלא שהנידון שלפנינו שונה מהנידון של עובר‪,‬‬
‫ורק הובא כאן לצורך הדיון של רודף שלא בכוונה‪,‬‬
‫את הנרדף‪.‬‬ ‫ורודף שמן השמים משתמשים עמו לרדיפה‪ .‬ולהלן‬
‫עלה ג' הבאנו את דברי הגר"ח ומו"ר הגר"ש רוזובסקי‬
‫ולאחר מכן מסיק המנחת שלמה‪ :‬ומשום כך‬
‫נראה פשוט שאפילו להרוג ע"י גרמא או גרמא‬ ‫זצ"ל ללמוד מזה דין אחר בדין הצלת הנרדף]‪.‬‬