Page 407 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 407

‫מתנת גורלה משה תז‬

‫גורל במצוות‬

‫ולאור הדברים הללו נוכל להסביר היטב מדוע ניתן להכריע באמצעות גורל מי‬
‫מבין השנים יקבל את המצה‪ ,‬ורצינו להוכיח מזה שיש בכוחו של הגורל להפקיע‬
‫זכויות‪ ,‬כי הרי זה שיצטרך לתת לחברו את המצה שלו‪ ,‬הוא יפסיד את המצה שלו‬
‫בשביל חברו‪ ,‬וכתבנו שיתכן שיש חילוק בין גורל שנעשה בכדי לקבוע מי מבין‬
‫השותפים יזכה במצוה‪ ,‬לבין גורל שנועד לקבוע זכויות ממוניות‪ ,‬שאף אם נחליט‬
‫שאין בכוחו של הגורל לשלול זכויות ממוניות מהשותפים‪ ,‬אך אם המטרה בזה היא‬
‫בכדי שלפחות אחד מאתנו יזכה לקיים את המצוה‪ ,‬אזי באופן כזה יש בכוחו של‬

                                                          ‫הגורל להכריע בין השותפים‪.‬‬

‫הערבות לכל אחד יש את החיובים שלו‪ ,‬ממילא לא‬                   ‫כאילו חסר לי‬
‫יהיה ניתן להכריע בגורל מי מבין השנים יזכה במצה‪,‬‬
‫אלא אם נכריע שיש בכוחו של הגורל להפקיע‬           ‫ועתה לאור דברי המשנה ברורה יתאפשר לנו‬
                                                 ‫להבין את הדברים‪ ,‬כי הרי כמו שכתב המשנה ברורה‬
                                        ‫זכויות‪.‬‬  ‫"דהא אנו מצווין מטעם ערבות לראות שגם חברו בן‬
                                                 ‫ישראל יעשה מצות התורה‪ ,‬ואם יחסר לו הרי הוא‬
            ‫יששכר וזבולון‬                        ‫כאילו חסר לי"‪ ,‬כך שקיום המצוה של חברי אינו‬
                                                 ‫רק אינטרס של החבר אלא הוא אינטרס משותף‬
‫אפשרות נוספת להסביר מדוע למרות שהגורל‬            ‫של שנינו‪ ,‬וכמו שהוסבר שהמשמעות של המושג‬
‫יפסיד לאחד מן השנים את חלקו במצה אין בזה כל‬      ‫כל ישראל ערבים זה בזה הינו שכל עם ישראל הינו‬
‫מניעה להכריע בין השנים באמצעות גורל‪ ,‬מאחר‬        ‫כגוף אחד ולכן באם יחסר לחברי מצוה הרי זה כאילו‬
‫והאפשרות היחידה שהחבר יקיים את המצוה הינה‬        ‫חסר לי‪ ,‬לכן כאשר אנו מכריעים באמצעות הגורל‬
‫רק מחמת זאת שהאחד העניק לחברו את חלקו‬            ‫שעליך להעניק לחברך את החצי מצה ששייך לך‪,‬‬
‫במצה‪ ,‬אם כן לשניהם יש זכות ושותפות בעשיית‬        ‫אין משמעות הדברים שאנו לוקחים לך את ממונך‬
‫המצוה‪ ,‬והרי זה דומה להסכם יששכר וזבולון‬          ‫ומעניקים אותו לחברך‪ ,‬כי הרי אם יחסר לו הרי הוא‬
‫הנחתם בין לומד התורה ובין היהודי שתומך בו‬        ‫כאילו חסר לי‪ ,‬כך שאין כאן 'שלך מול שלי'‪ ,‬אלא יש‬
‫כלכלית‪ ,‬שהסכם זה מעניק הן ללומד והן לתומך‬
‫בלומד את זכויות הלימוד‪ ,‬כך גם כאשר ראובן קיים‬                  ‫כאן אינטרס אחד המשותף לשנינו‪.‬‬
‫את מצות אכילת מצה רק אודות לכך ששמעון ויתר‬
‫לו על חלקו במצה‪ ,‬ממילא שמעון שותף מלא בזכות‬      ‫אבל לדעת המגן אברהם והחיי אדם שסברו‬
‫המצוה של ראובן בדומה להסכם יששכר וזבולון‪,‬‬        ‫שאף בזה אין אומרים לו לאדם חטא בכדי שיזכה‬
‫ולכן יש כח לגורל להכריע מי מבין השנים יאכל את‬    ‫חברך‪ ,‬ומדבריהם מוכח שלמרות הערבות ההדדית‬
‫המצה‪ ,‬כי הרי אין כאן כלל הפקעת זכויות‪ ,‬ואדרבה‬    ‫עדיין החיובים של החבר אינם מוטלים עלי כמו‬
‫בזכות הגורל מרויחים הן ראובן והן שמעון את‬        ‫החיובים שלי‪ ,‬כי המשמעות של הערבות ההדדית‬
‫הזכות של עשיית מצוה שלמה‪ ,‬והגורל רק מכריע‬        ‫אינה אלא שכל אחד צריך לדאוג לשני‪ ,‬אך גם אחר‬
   402   403   404   405   406   407   408   409   410   411   412