Page 409 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 409

‫מתנת גורלה משה תט‬

‫ה	‪ .‬ועל פי זאת גם ביארנו שיתכן שגם אם נסבור שאין בכוחו של הגורל להפקיע זכויות‪,‬‬
‫עם זאת ניתן להכריע באמצעות הגורל מי מבין השנים יזכה לקיים את המצוה‪,‬‬
‫למרות שבגין כך אנו מחייבים את חברו לוותר לו על חלקו במצה‪ ,‬וזאת מחמת שקיום‬
‫המצוה איננה אינטרס של פלוני או של אלמוני‪ ,‬אלא יש כאן אינטרס משותף של‬

            ‫שנינו שהמצוה תתקיים‪ ,‬ולכן אין זה בכלל ויתור על זכויותי לצורך השני‪.‬‬

‫ומלבד זאת מחמת שהאחד לא היה יכול לקיים את המצוה ללא זאת שחברו‬
‫סייע בעדו וויתר לו על חלקו‪ ,‬ממילא יהיה לשניהם זכות משותפת במצוה‪ ,‬וכהסכם‬

                                                                       ‫יששכר וזבולון*‪.‬‬

                    ‫ההסבר בהכרעת הרב‪:‬‬

‫בתחילת הדברים הבאנו את המעשה ברוסיה הסובייטית כשלארבעה יהודים היו‬
‫רק שתי מצות‪ ,‬והם התחבטו כיצד לחלק ביניהם את המצות‪ ,‬והיה ביניהם יהודי‬
‫בר אוריין שהכריע שיעשו גורל ואחד מהם יקבל כזית‪ ,‬ואת הכזית השני יחלקו בין‬

                                                                    ‫השלושה הנותרים‪.‬‬

‫אבל יתכן שהרב הזה עקרונית היה סבור כדעת‬        ‫במבט ראשוני ההכרעה נראית תמוהה‪ ,‬כי‬
‫הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל שטען שאין‬      ‫ממה נפשך אם הרב הזה היה סבור שצריך לחלק‬
‫היתר לוותר על חלקי במצה בכדי שהשני יקיים‬       ‫את המצה בין כולם‪ ,‬אם כן מדוע הוא הורה שאחד‬
‫מצוה שלימה‪ ,‬ולכן הם צריכים להתחלק ביניהם‬       ‫מהארבעה יאכל כזית שלם והיתר יקבלו כל אחד‬
‫במצה שווה בשווה‪ ,‬אלא שבמקרה כזה שהיה שתי‬       ‫רק שליש כזית‪ ,‬היה לו להכריע לחלק את שתי‬
‫מצות לארבעה אנשים סבר אותו רב שעדיף שאחד‬       ‫המצות בין ארבעתם כך שכל אחד מהן יקבל חצי‬
‫מהם יאכל כזית‪ ,‬והיתר יתחלקו במצה הנותרת‪,‬‬       ‫כזית‪ ,‬ואם הוא היה סבור שעדיף שאחד מהם יקיים‬
‫וזאת מחמת שמאחר ואם ארבעתם יאכלו חצי כזית‬      ‫את המצוה בשלימות‪ ,‬מאשר שארבעתם יקיימו‬
‫אם כן אף אחד מהם לא יוכל לברך על המצוה‪ ,‬ואילו‬  ‫רק חלק מהמצוה‪ ,‬אם כן היה לו להעניק לשנים‬
‫אם אחד מהם יאכל כזית הוא יוכל לברך על המצוה‪,‬‬   ‫מתוך הארבעה כזית‪ ,‬בכדי שלפחות שנים מהם‬
‫ולהוציא בברכתו את כל הרביעיה‪ ,‬כך שיש מעלה‬      ‫יזכו לקיים את המצוה בשלימות‪ ,‬ומדוע הוא הורה‬
‫לכל הרביעיה בזה שלפחות אחד מהן יאכל כזית‪ ,‬כי‬   ‫לחלק את המצה השנייה בין השלושה הנותרים‪ ,‬כך‬
‫מחמת זה הם יזכו לקיים את המצוה עם ברכה‪ ,‬שזו‬    ‫שהפשרה שהאחד יאכל כזית והשלושה הנותרים‬
‫מעלה גדולה במצוה שתתקיים עם ברכה‪ ,‬ולכן אמנם‬    ‫יתחלקו בכזית הנותר‪ ,‬לכאורה זו הכרעה משוללת‬
‫כל אחד יאכל במקום חצי כזית רק שליש כזית‪ ,‬כי‬
                                                                                        ‫הגיון‪.‬‬

‫*	 אך כבר הארכנו לבאר בספרנו מתנת משה חלק ב' עמוד קע"ד ואילך שמכמה היבטים ישנה עדיפות ליששכר על פני‬
‫זבולון‪ ,‬כך שאין זכותם של יששכר וזבולון שווה‪ ,‬ואם כן גם אם נדמה את השותפים במצה ליששכר וזבולון‪ ,‬עדיין אין בזה‬

                                                   ‫הסבר כיצד ניתן באמצעות הגורל להעניק ליששכר זכויות יתרות‪.‬‬
   404   405   406   407   408   409   410   411   412   413   414