Page 411 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה אית‬

‫המתדיינים באמצעות גורל‪ ,‬למרות שמחמת זה‬ ‫בעלה א' הובא מחלוקת האחרונים מדוע‬
‫ישללו זכויותיהם‪.‬‬ ‫הגמרא בסנהדרין לא המליצה על עריכת גורל‬
‫כהכרעה בעימות על זכות הקדימה לעבור את הנהר‪,‬‬
‫בעלה ה' הבאנו את דברי השבות יעקב שהורה‬ ‫ובתבואות שור כתב שעקרונית אפשר להכריע זאת‬
‫שכאשר שני בעלי דין חויבו בשבועה זה לזה‪ ,‬אזי‬ ‫באמצעות גורל‪ ,‬אבל ההכרעה באמצעות פשרה‬
‫יש לעשות גורל ביניהם מי ישבע ראשון‪ ,‬אך הנחל‬ ‫הינה אופציה מועדפת‪ ,‬והערך ש"י והנחל יצחק‬
‫יצחק פקפק במסקנה זו‪ ,‬מחמת שיש בזה הפקעת‬ ‫כתבו שלא ניתן להכריע זאת באמצעות הגורל כי‬
‫אין בכוחו של הגורל לשלול זכויות‪ ,‬אמנם מדברי‬
‫זכויות‪.‬‬ ‫התבואות שור מוכח שיש בכוחו של הגורל להפקיע‬
‫זכויות‪ ,‬וכן העלה הלכה למעשה הערוך השולחן‬
‫בעלה ו' הובאו דברי הנחל יצחק שפירש שיש‬ ‫שניתן להכריע את זכות הקדימה או באמצעות‬
‫מקומות שחכמינו זכרונם לברכה תיקנו שיעשו גורל‬
‫למרות שיש בזה שלילת זכויות‪ ,‬וזאת בכדי למנוע‬ ‫פשרה או באמצעות גורל‪.‬‬
‫מחלוקות‪ ,‬ולכן היו עושים גורל על הזכות לתרום‬
‫את הדשן‪ ,‬ומטעם זה גם מכריעים באמצעות גורל‬ ‫בעלה ב' דנו אודות זכות פתיחת חלונות לחצר‪,‬‬
‫שבנתיבות המשפט תמה מודע לא הובא בפוסקים‬
‫מי יאמר קדיש‪ ,‬ומי יעלה לתורה‪.‬‬ ‫שההכרעה תינתן באמצעות גורל‪ ,‬ומזה הכריחו‬
‫הערך ש"י והנחל יצחק שאין בכוחו של הגורל‬
‫ובערך ש"י פירש שהדברים הללו אינן זכויות‬ ‫להפקיע את זכויות השותפים‪ ,‬והארכנו לבאר‬
‫הפרט אלא הינן זכויות ציבוריות ולכן גם אם‬ ‫שלמרות שנתיבות המשפט צידד על עריכת גורל‪,‬‬
‫מכריעים בזה באמצעות הגורל‪ ,‬אין בזה שלילת‬ ‫אך יתכן שעקרונית הוא מסכים לסברת הערך שי‬

‫זכויות‪.‬‬ ‫והנחל יצחק‪ ,‬וכפי שמוכח מתוך דברי החזון איש‪.‬‬

‫בעלה ז' דנו אודות קבלת הכרעה בדיני נפשות‬ ‫בעלה ג' הובאו דברי הב"ח שפסק שאם אחד‬
‫באמצעות הגורל‪ ,‬ובעלה ח' צידדנו שמאחר ואין‬ ‫קנה בהמה‪ ,‬וחברו קנה ממוכר אחר את בנה‪ ,‬יש‬
‫האדם בעלים על עצמו‪ ,‬לכן אין בגורלות הללו‬ ‫לערוך ביניהם גורל מי ישחט היום ומי למחר‪ ,‬והט"ז‬
‫שאלה של הפקעת זכויות‪ ,‬ובזה דחינו את הראיה‬ ‫דחה את דבריו מחמת שאין בכוחו של הגורל לשלול‬
‫זכויות‪ ,‬אך התבואות שור הסכים עקרונית עם‬
‫שהביא הנחל יצחק מדברי התפארת למשה‪.‬‬ ‫הב"ח‪ ,‬אלא שהוא סבור שעדיף לקבל את ההכרעה‬

‫ובעלה ט' הבאנו שהיו מהפוסקים (שערי תשובה‪,‬‬ ‫באמצעות פשרה‪ ,‬וכדעתו הנזכרת בעלה א'‪.‬‬
‫חקרי לב‪ ,‬ערוך השולחן)‪ ,‬שהורו שכאשר יש לשני יהודים‬
‫כזית אחד של מצה‪ ,‬אז עליהם להכריע באמצעות‬ ‫בעלה ד' הובא הוכחה מדברי הראב"ד (במסכת‬
‫הגורל מי מבין השנים יזכה לאכול את המצה‪ ,‬ומי‬ ‫קינים) שניתן לשלול זכויות באמצעות הגורל‪ ,‬אך‬
‫יאלץ לוותר על זכותו ולהעניק לחברו את חלקו‬ ‫דחינו את הראיה שיתכן שבמקרה שהצדדים‬
‫במצה‪ ,‬הרי שיש בכוחו של הגורל להפקיע זכויות‪,‬‬ ‫אשמים באנדרלמוסיה שנוצרה אזי על כולם ליטול‬
‫אך דחינו שבגורל מסוג זה אין כאן הפקעת זכויות‬ ‫אחריות על הנזק‪ ,‬ובאופן כזה אפשר להכריע בין‬
‫מהאחד לחברו‪ ,‬וזאת מחמת שקיום המצוה הינו‬
‫אינטרס מאוחד לשנינו‪ ,‬כי כל ישראל ערבים זה בזה‪,‬‬

‫ואם יחסר לך הרי זה כאילו חסר לי‪.‬‬