Page 405 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה תה‬

‫מרחק זה במטרים הוא ‪ 11.520‬ק"מ‪ ,‬ולשיטת החזון‬ ‫שלסוברים שיש ענין גם בקיום חלק מהמצוה‪ ,‬אין‬
‫איש המרחק הוא ‪ 13.824‬ק"מ]‪ ,‬וזאת מחמת שדבר‬ ‫כל היתר לוותר לשני על חלקו במצה‪ ,‬וצריך לחלק‬
‫זה הינו שבות דשבות לצורך מצוה‪[ ,‬כלומר שדבר‬ ‫את המצה בין שניהם‪ ,‬וכל אחד מהם יאכל פחות‬
‫זה נאסר רק בצירוף שתי שבותים דהיינו שתי גזרות‬
‫של חכמינו זכרונם לברכה‪ ,‬ראשית ההליכה עד י"ב‬ ‫מכזית‪.‬‬
‫מיל אף ליהודי אינה אסורה אלא מדרבנן‪ ,‬ועשיית‬
‫פעולה זו באמצעות נכרי שאינה אסורה אלא מדרבנן‬ ‫אינטרס משותף‬
‫מחמת איסור אמירה לנכרי‪ ,‬כך שבכדי לאסור זאת‬
‫אנו זקוקים לצרף יחדיו שתי שבותים‪ ,‬ושבות דשבות‬ ‫ובביאור דעת השערי תשובה שכתב שיערכו‬
‫ביניהם גורל‪ ,‬ביאר הגאון רבי יצחק זילברשטיין‬
‫לצורך מצוה מותר]‪.‬‬ ‫שליט"א (בספרו חשוקי חמד יומא דף פ"א עמוד ב') שמכיון‬
‫שכל ישראל ערבים זה לזה לכן הצורך לסייע לחבר‬
‫וכותב המשנה ברורה שדעת המגן אברהם והחיי‬ ‫שיהיה ביכולתו לקיים את המצוה‪ ,‬הרי זה אינטרס‬
‫אדם שכל ההיתר לשלוח ליהודי את הלולב הינו רק‬ ‫שלי‪ ,‬כי כאשר החבר לא מקיים מצוה הרי זה כאילו‬
‫באם הוא לא פשע‪ ,‬אבל באם מה שאין לו ארבעת‬ ‫אני לא קיימתי‪ ,‬כך שכאשר ישנם שני יהודים שיש‬
‫המינים זה מחמת פשיעתו‪ ,‬אין כל היתר לשלוח לו‬ ‫להם ביחד כזית מצה‪ ,‬אין כאן נידון של האחד כנגד‬
‫לולב בחג‪ ,‬וזאת למרות שדבר זה הינו שבות דשבות‬ ‫השני‪ ,‬אלא שנינו צריכים הכרעה משותפת כיצד‬
‫במקום מצוה‪ ,‬כי אין אומרים לאדם חטא בכדי‬ ‫לנהוג‪ ,‬היות ולשנינו יש אינטרס משותף‪ ,‬כי הרי אנו‬
‫ערבים זה לזה‪ ,‬כך שכמו שכאשר יש אדם שלישי‬
‫שיזכה חברך (שבת דף ד' עמוד א')‪.‬‬ ‫שיש לו כזית מצה מיותר והוא שואל האם לחלק את‬
‫הכזית בין השנים‪ ,‬או ליתנו לאחד מהם‪ ,‬שבמקרה‬
‫אם יחסר לו הרי הוא כאילו חסר לי‬ ‫כזה יש הבנה להכרעתו של השערי תשובה שהורה‬
‫שעדיף שאחד יקיים את המצוה בשלמות מאשר‬
‫בשער הציון (סק"ה) תמה המשנה ברורה על דברי‬ ‫ששנים יקיימו רק חלק מהמצוה‪ ,‬כך גם כאשר‬
‫המגן אברהם והחיי אדם‪" ,‬ואיני יודע מה שייך בזה‬ ‫המצה של שנינו‪ ,‬אזי עלינו להעדיף שאחד מאתנו‬
‫חטא‪ ,‬דהא אנו מצווין מטעם ערבות לראות שגם‬ ‫יקיים את המצוה בשלמות‪ ,‬מאשר שכל אחד מאתנו‬
‫חברו בן ישראל יעשה מצות התורה‪ ,‬ואם יחסר לו הרי‬
‫הוא כאילו חסר לי‪ ,...‬ונהי דחטא חברו מתחלה בזה‬ ‫יקיים רק חלק מהמצוה‪.‬‬
‫שלא קנה הד' מינים מערב יום טוב כדי שלא יצטרך‬
‫ביום טוב לעבור על שבות של דבריהם‪ ,‬מכל מקום‬ ‫חטא בכדי שיזכה חברך‬
‫בדיעבד שלא קנה‪ ,‬הלא הוא מחויב בעצמו לשלוח‬
‫סביביו על ידי עכו"ם להשיגו‪ ,‬וממילא כשם שהוא‬ ‫כסימוכין לדבריו מביא הגר"י זילברשטיין‬
‫מחויב להשיגו‪ ,‬כן אני מחויב להמציא לו‪ ,‬ואיך שייך‬ ‫שליט"א את דברי המשנה ברורה (הלכות לולב סימן‬
‫בזה חטא‪ ,‬ויש ליישב קצת‪ ,‬מכל מקום צריך עיון‬ ‫תרנ"ה ס"ק ג') שכתב שאם בעיר הסמוכה ישנו יהודי‬
‫בדבר"‪ ,‬המשנה ברורה סבור שאף שהחבר פשע‬ ‫שאין לו ארבעת המינים‪ ,‬מותר לכתחילה לשלוח‬
‫בזה שלא השיג את ארבעת המינים מערב החג‪,‬‬ ‫לו ארבעת המינים ביום טוב באמצעות גוי‪ ,‬וזאת‬
‫אך בדיעבד לאחר שנכנס החג ולחברי אין ארבעת‬ ‫באם המרחק הוא עד י"ב מיל‪[ ,‬לשיטת ר' חיים נאה‬