Page 401 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה תא‬

‫שהאדם הינו הבעלים על הממון שלו‪ ,‬אבל על גופו‬ ‫נפש הוא המחכים למות‪ ,‬שתוקעים החרבות בבטנם‬
‫אין האדם בעלים‪ ,‬ולכן לא הורגים על פי הודאת‬ ‫ומשליכים עצמם מעל הגגות‪ ,‬שמא כך זה יבא ויאמר‬
‫דבר שלא עשה כדי שיהרג‪ ,‬וכללו של דבר גזירת מלך‬
‫עצמו‪.‬‬ ‫היא"‪ ,‬הרמב"ם מנסה לסבר את האוזן בטעם ההלכה‬
‫שאין הורגים או מלקים אדם על פי הודאת עצמו‪,‬‬
‫אין לאדם רשות על גופו‬ ‫והרמב"ם מנמק זאת מחמת שאנו חוששים שאדם‬
‫זה חפץ לאבד את עצמו לדעת‪ ,‬ולכן הוא מעליל על‬
‫ובשולחן ערוך הרב (חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש‬ ‫עצמו שהוא עבר עבירה שדינה הוא שהורגים אותו‬
‫סעיף ד') כתב שמטעם זה גם "אסור להכות את חבירו‪,‬‬ ‫על כך‪ ,‬וזאת מתוך מטרה שבית הדין יהרגו אותו‪,‬‬
‫אפילו הוא נותן לו רשות להכותו‪ ,‬כי אין לאדם רשות‬ ‫ומסיים הרמב"ם ואומר "כללו של דבר גזירת מלך‬
‫על גופו כלל להכותו ולא לביישו ולא לצערו בשום‬ ‫היא" כלומר שאין אנו יודעים את הנימוק ההלכתי‬
‫צער"‪ ,‬כלומר שמאחר והאדם איננו הבעלים על‬
‫עצמו לכן אין לו כל זכות להתיר לעצמו או לאחרים‬ ‫אך גזירת מלך היא‪.‬‬

‫לצער אותו ולהכות אותו‪.‬‬ ‫הרדב"ז בפירושו להרמב"ם נותן טעם שונה‬
‫להלכה זו והוא מבאר "ואפשר לתת קצת טעם לפי‬
‫מכל המקורות הללו אנו למדים שלמרות שהאדם‬ ‫שאין נפשו של אדם קניינו‪ ,‬אלא קנין הקדוש ברוך‬
‫אדון על החפצים שלו‪ ,‬אך הוא איננו הבעלים על‬ ‫הוא‪ ,‬שנאמר 'הנפשות לי הנה' (יחזקאל י"ח)‪ ,‬הלכך לא‬
‫תועיל הודאתו בדבר שאינו שלו‪ ,‬ומלקות פלגו דמיתה‬
‫עצמו‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬אבל ממונו הוא שלו‪ ,‬ומשום הכי אמרינן הודאת‬
‫בעל דין כמאה עדים דמי‪ ,‬וכי היכי דאין אדם רשאי‬
‫ולפי זה מובנת היטב פסיקתו של התפארת‬ ‫להרוג את עצמו‪ ,‬כן אין אדם רשאי להודות על עצמו‬
‫למשה הסבור שכאשר ליסטים דורשים מקבוצת‬ ‫שעשה עבירה שחייב עליה מיתה‪ ,‬לפי שאין נפשו‬
‫יהודים לתת להם להרוג את אחד מהם ואם לאו הם‬ ‫קניינו‪ ,‬ועם כל זה אני מודה שהיא גזירת מלכו של‬
‫יהרגו את כולם‪ ,‬ניתן להכריע את מי למסור למיתה‬
‫באמצעות הגורל‪ ,‬ובנחל יצחק תמה עליו שלא ניתן‬ ‫עולם ואין להרהר"‪.‬‬
‫לשלול זכויות באמצעות הגורל‪ ,‬והרי במקרה כזה‬
‫אנו שוללים את זכות החיים מזה ששמו יעלה בגורל‪,‬‬ ‫הרדב"ז מנמק את הטעם להלכה שלא הורגים‬
‫אמנם למבואר שהאדם אינו הבעלים על גופו‪ ,‬אם כן‬ ‫את האדם על פי הודאת עצמו‪ ,‬מחמת שהאדם איננו‬
‫אין כאן שלילת זכויות‪ ,‬אלא הנידון כאן הוא רק שאלה‬ ‫הבעלים על עצמו‪ ,‬ולכן רק בדיני ממונות שייך הכלל‬
‫הלכתית בדרכי ההכרעה בשאלות החמורות של נפש‬ ‫של הודאת בעל דין כמאה עדים דמי‪ ,‬וזאת מחמת‬
‫תחת נפש‪ ,‬מסירת נפש יהודי להריגה בכדי להציל‬

‫נפשות אחרות‪.‬‬