Page 399 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה טצש‬

‫בגורל להימסר בידי הגויים‪ ,‬וכן אין בכוחו של הגורל‬ ‫תקינה‪ ,‬והמשכנות הרועים מנמק את הסיבה שלא‬
‫להכריע מי מבין השנים יקבל את המים‪ ,‬ואילו חברו‬ ‫ניתן להכריע זאת באמצעות גורל כי אין לקבל הכרעה‬
‫ימות בצמא‪ ,‬ולכן לא הוזכר במקרים הללו העצה‬ ‫של חיים ומוות על פי הגורל‪ ,‬אך לדברי הסוברים‬
‫שגם בדיני נפשות ניתן להכריע על פי גורל‪ ,‬שבה וגם‬
‫לקבל הכרעה באמצעות הגורל‪.‬‬ ‫ניצבה הקושיא מדוע הירושלמי לא נתן עצה להציל‬

‫אבל במקרה שיש סער בים וניכר שהסער מגיע‬ ‫את יתר הקבוצה מכיליון באמצעות הגורל‪.‬‬
‫בחטאו של אחד מיושבי האוניה‪ ,‬בזה אין הגורל‬
‫מפסיד זכויות‪ ,‬אלא יעודו של הגורל הינו רק לגלות‬ ‫שנים שהלכו במדבר‬
‫לנו בשל מי הרעה הזאת‪ ,‬ולכשנדע בשל מי הרעה‬
‫נשליך אותו למים לא בגלל שכך הכריע הגורל‪ ,‬אלא‬ ‫וכעין זה קשה בדברי הגמרא (בבא מציעא דף ס"ב‬
‫שמאחר והגורל גילה לנו שהסערה הינה מחמת‬ ‫עמוד א') ששם נחלקו התנאים על מקרה ששני אנשים‬
‫אדם זה ממילא דינו כרודף‪ ,‬ולכן מותר להשליכו‬ ‫הלכו במדבר ורק לאחד מהם נשאר מים בכמות‬
‫למים‪ ,‬ומאחר וניתן להשתמש בגורל כהכרעה בדיני‬ ‫המספיקה רק לאדם אחד‪" ,‬דרש בן פטורא מוטב‬
‫נפשות‪ ,‬לכן כתב ספר חסידים שניתן להחליט בשל‬ ‫שישתו שניהם וימותו‪ ,‬ואל יראה אחד מהם במיתתו‬
‫של חבירו‪ ,‬עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך‬
‫מי הרעה הזאת באמצעות הגורל‪.‬‬ ‫חייך קודמים לחיי חבירך"‪ ,‬ולכן מאחר ואם אחד‬
‫ישתה לבדו מהמים חייו ינצלו‪ ,‬על כן 'חייך קודמים'‬
‫אמנם בשיטת התפארת למשה שסבור שניתן‬ ‫‪ -‬וזה שהמים שלו ישתה לבדו מהמים ואינו צריך‬
‫באמצעות הגורל להכריע את מי מבין הקבוצה‬ ‫לחלוק עם חברו במים‪ ,‬אך אם המים של שניהם אז‬
‫למסור לגויים‪ ,‬הרי שהתפארת למשה סבור שיש‬ ‫לכל הדעות ההלכה היא שימותו שניהם ואין לאחד‬
‫בכוחו של הגורל אף להפקיע זכויות‪ ,‬ולקבוע ממי‬ ‫זכות קדימה על חברו‪ ,‬ויש לתמוה מפני מה ימותו‬
‫לשלול את זכות החיים ולהכריע את דינו למוות‪,‬‬ ‫שניהם ולא נחליט שיעשו גורל ומי שייצא בגורל‬
‫וכבר הוכיח כן מדברי התפארת למשה‪ ,‬בספר נחל‬ ‫ישתה את המים ויחיה‪ ,‬ואלא בהכרח שדיני נפשות‬

‫יצחק (חושן משפט סימן פ"ז אות י' ענף ג')‪.‬‬ ‫לא מכריעים בגורל‪.‬‬

‫גורל מרצון‬ ‫אך לדברי הסוברים שגם בדיני נפשות מועיל‬
‫גורל‪ ,‬יקשה אם כן מדוע בן פטורא גזר את דינם‬
‫אמנם לעיל (שריג א' חלק ג' עלה י') כבר ביארנו‬ ‫למוות‪ ,‬ולא נתן להם עצה לעשות ביניהם גורל מי‬
‫שדברי התפארת למשה נשנו רק כאשר המועמדים‬
‫למוות הגיעו להסכמה על עריכת גורל ביניהם‪ ,‬כי‬ ‫ישתה את המים‪.‬‬
‫למרות שאסור לבן אדם למסור את עצמו להריגה‪,‬‬
‫אך במקרה כזה שכולם מעותדים למות ממילא‬ ‫הפקעת זכויות‬
‫אין כל מניעה שאחד מהם יתנדב למסור את עצמו‬
‫למוות בכדי להציל את הנותרים‪ ,‬וכמו שכתב החזון‬ ‫אמנם אם נקבע מסמרות שאין בכוחו של הגורל‬
‫איש (יורה דעה סימן ס"ט אות א'‪ ,‬ובסנהדרין סימן כ"ה)‪ ,‬ולכן‬ ‫להפקיע זכויות‪ ,‬אם כן גם אם נחליט שעקרונית‬
‫במקרה כזה גם מותר להביע הסכמה על עריכת‬ ‫הגורל יכול להכריע בדיני נפשות‪ ,‬אך אין בכוחו של‬
‫גורל‪ ,‬אבל בכפיה בוודאי שגורל לא יכול לשמש‬ ‫הגורל לשלול את זכות החיים מזה שיעלה שמו‬