Page 399 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 399

‫מתנת גורלה משה טצש‬

‫בגורל להימסר בידי הגויים‪ ,‬וכן אין בכוחו של הגורל‬          ‫תקינה‪ ,‬והמשכנות הרועים מנמק את הסיבה שלא‬
‫להכריע מי מבין השנים יקבל את המים‪ ,‬ואילו חברו‬             ‫ניתן להכריע זאת באמצעות גורל כי אין לקבל הכרעה‬
‫ימות בצמא‪ ,‬ולכן לא הוזכר במקרים הללו העצה‬                 ‫של חיים ומוות על פי הגורל‪ ,‬אך לדברי הסוברים‬
                                                          ‫שגם בדיני נפשות ניתן להכריע על פי גורל‪ ,‬שבה וגם‬
                  ‫לקבל הכרעה באמצעות הגורל‪.‬‬               ‫ניצבה הקושיא מדוע הירושלמי לא נתן עצה להציל‬

‫אבל במקרה שיש סער בים וניכר שהסער מגיע‬                            ‫את יתר הקבוצה מכיליון באמצעות הגורל‪.‬‬
‫בחטאו של אחד מיושבי האוניה‪ ,‬בזה אין הגורל‬
‫מפסיד זכויות‪ ,‬אלא יעודו של הגורל הינו רק לגלות‬                     ‫שנים שהלכו במדבר‬
‫לנו בשל מי הרעה הזאת‪ ,‬ולכשנדע בשל מי הרעה‬
‫נשליך אותו למים לא בגלל שכך הכריע הגורל‪ ,‬אלא‬              ‫וכעין זה קשה בדברי הגמרא (בבא מציעא דף ס"ב‬
‫שמאחר והגורל גילה לנו שהסערה הינה מחמת‬                    ‫עמוד א') ששם נחלקו התנאים על מקרה ששני אנשים‬
‫אדם זה ממילא דינו כרודף‪ ,‬ולכן מותר להשליכו‬                ‫הלכו במדבר ורק לאחד מהם נשאר מים בכמות‬
‫למים‪ ,‬ומאחר וניתן להשתמש בגורל כהכרעה בדיני‬               ‫המספיקה רק לאדם אחד‪" ,‬דרש בן פטורא מוטב‬
‫נפשות‪ ,‬לכן כתב ספר חסידים שניתן להחליט בשל‬                ‫שישתו שניהם וימותו‪ ,‬ואל יראה אחד מהם במיתתו‬
                                                          ‫של חבירו‪ ,‬עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך‬
                ‫מי הרעה הזאת באמצעות הגורל‪.‬‬               ‫חייך קודמים לחיי חבירך"‪ ,‬ולכן מאחר ואם אחד‬
                                                          ‫ישתה לבדו מהמים חייו ינצלו‪ ,‬על כן 'חייך קודמים'‬
‫אמנם בשיטת התפארת למשה שסבור שניתן‬                        ‫‪ -‬וזה שהמים שלו ישתה לבדו מהמים ואינו צריך‬
‫באמצעות הגורל להכריע את מי מבין הקבוצה‬                    ‫לחלוק עם חברו במים‪ ,‬אך אם המים של שניהם אז‬
‫למסור לגויים‪ ,‬הרי שהתפארת למשה סבור שיש‬                   ‫לכל הדעות ההלכה היא שימותו שניהם ואין לאחד‬
‫בכוחו של הגורל אף להפקיע זכויות‪ ,‬ולקבוע ממי‬               ‫זכות קדימה על חברו‪ ,‬ויש לתמוה מפני מה ימותו‬
‫לשלול את זכות החיים ולהכריע את דינו למוות‪,‬‬                ‫שניהם ולא נחליט שיעשו גורל ומי שייצא בגורל‬
‫וכבר הוכיח כן מדברי התפארת למשה‪ ,‬בספר נחל‬                 ‫ישתה את המים ויחיה‪ ,‬ואלא בהכרח שדיני נפשות‬

               ‫יצחק (חושן משפט סימן פ"ז אות י' ענף ג')‪.‬‬                               ‫לא מכריעים בגורל‪.‬‬

             ‫גורל מרצון‬                                   ‫אך לדברי הסוברים שגם בדיני נפשות מועיל‬
                                                          ‫גורל‪ ,‬יקשה אם כן מדוע בן פטורא גזר את דינם‬
‫אמנם לעיל (שריג א' חלק ג' עלה י') כבר ביארנו‬              ‫למוות‪ ,‬ולא נתן להם עצה לעשות ביניהם גורל מי‬
‫שדברי התפארת למשה נשנו רק כאשר המועמדים‬
‫למוות הגיעו להסכמה על עריכת גורל ביניהם‪ ,‬כי‬                                              ‫ישתה את המים‪.‬‬
‫למרות שאסור לבן אדם למסור את עצמו להריגה‪,‬‬
‫אך במקרה כזה שכולם מעותדים למות ממילא‬                                 ‫הפקעת זכויות‬
‫אין כל מניעה שאחד מהם יתנדב למסור את עצמו‬
‫למוות בכדי להציל את הנותרים‪ ,‬וכמו שכתב החזון‬              ‫אמנם אם נקבע מסמרות שאין בכוחו של הגורל‬
‫איש (יורה דעה סימן ס"ט אות א'‪ ,‬ובסנהדרין סימן כ"ה)‪ ,‬ולכן‬  ‫להפקיע זכויות‪ ,‬אם כן גם אם נחליט שעקרונית‬
‫במקרה כזה גם מותר להביע הסכמה על עריכת‬                    ‫הגורל יכול להכריע בדיני נפשות‪ ,‬אך אין בכוחו של‬
‫גורל‪ ,‬אבל בכפיה בוודאי שגורל לא יכול לשמש‬                 ‫הגורל לשלול את זכות החיים מזה שיעלה שמו‬
   394   395   396   397   398   399   400   401   402   403   404