Page 394 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫ג"י גישר ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫דצש‬

‫עלה ה'‬

‫שבועה כנגד שבועה‬

‫מעשה בשני ידידים יוסף ושמעון‪ ,‬שלכל אחד מהם‬
‫היו חסכונות של עשרות אלפי דולרים ולכן הם החליטו‬
‫בעצה אחת לפתוח עסק בשותפות‪ ,‬ואכן העסק התנהל‬
‫כראוי והרווחים היו בהתאם‪ ,‬אך לאחר תקופה התערער‬
‫ביניהם האימון ובעקבות כך החשדנות ההדדית היתה‬
‫גדולה‪ ,‬וכל אחד חשד בחברו שהוא שלשל לכיסו חלק‬
‫מכספי השותפות‪ ,‬ומאחר ולא היה ניתן לגשר ביניהם‬
‫הם פנו לדין תורה‪ ,‬ולאחר שבית הדין בדק את הנתונים‬
‫הוא הכריע שעל שני השותפים להישבע שהם לא מעלו‬
‫באימון ההדדי‪ ,‬וזאת על פי דברי הרמב"ם (הלכות שלוחין‬
‫ושותפין פרק ט' הלכה ו') "השותפים שנושאים ונותנים‬
‫ביחד‪ ,...‬הרי שניהם נכנסים לספק‪ ,‬ויש לכל אחד מהם‬

‫להשביע את חבירו שבועת השותפים"‪.‬‬

‫אמנם מיד לאחר שבית הדין הטיל על שניהם חיוב‬
‫שבועה‪ ,‬קם שמעון ודרש שיוסף ישבע הראשון‪ ,‬ואליבי‬
‫לטענתו של שמעון היתה שמאחר ויוסף הוא השקרן‪,‬‬
‫אם כן יתכן שכאשר נחייב את יוסף להישבע הוא יירתע‬
‫מלהישבע לשקר‪ ,‬והוא יודה על האמת‪ ,‬וממילא שמעון‬
‫ירוויח שמאחר ויוסף יודה על האמת אם כן יחסך‬
‫ממנו הצורך להישבע‪ ,‬ואף שלטענתו הוא דובר אמת‪,‬‬
‫אך כידוע שאין מן הראוי להישבע אף על אמת‪ ,‬ורבים‬
‫וטובים מעדיפים להפסיד כסף רב מאשר להישבע‬
‫אפילו שבועת אמת‪ ,‬ולכן שמעון דורש שיטילו על יוסף‬

‫להישבע ראשון‪.‬‬