Page 398 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 398
משה ג"י גישר ' -ז הלע מתנת חצש
עלה ז'
הפקעת זכויות בדיני נפשות
מהלכין בדרך ,פגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד בשריג א' (חלק ג') דנו בארוכה האם בכוחו של
מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגים את כולכם, הגורל להכריע גם בדיני נפשות ,והוכחנו מספר חסידים
אפילו כולן נהרגים לא ימסרו נפש אחת מישראל", שבמקרים מסוימים ניתן לקבל הכרעה באמצעות
והלכה זו נפסקה ברמב"ם (הלכות יסודי התורה פרק ה' הלכה הגורל גם כשעוסקים בדיני נפשות ובשאלות של חיים
ה') "אם אמרו להם עובדי כוכבים תנו לנו אחד מכם ומוות ,וכמו שכתב בספר חסידים (סימן תרע"ט) "אם
ונהרגנו ואם לאו נהרוג כולכם ,יהרגו כולם ואל ימסרו בני אדם עוברים בים ועמדה עליהם רוח סערה לשבר
להם נפש אחת מישראל" ,והובא ברמ"א (יורה דעה סימן את הספינה או להטביעה בים ושאר הספינות עוברות
בשלום ,בידוע שיש בספינה מי שחייב ורשאים
קנ"ז סעיף א'). להפיל גורלות ,ועל מי שיפול הגורל שלושה פעמים
זה אחר זה רשאים להפילו בים ,ומתפללים שלא יפול
ובספר תפארת למשה (יורה דעה סימן קנ"ח סעיף א')
הובא בפתחי תשובה (על שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ"ז על הזכאי אלא על החייב".
אות י"ג) הציע שאנשי הקבוצה יטילו ביניהם גורל,
ומי שייצא בגורל ימסר לגויים ,ובכך לפחות ינצלו אמנם בספר כנסת הגדולה (חושן משפט סימן קע"ג
הנותרים. הגהות בית יוסף אות ג' ,וביורה דעה סימן ר"ז הגהות טור אות
אבל בספר חדרי דעה (הנדפס על שולחן ערוך יורה מ"ו) הרבה לתמוה על זאת שהספר חסידים התיר
דעה סימן קע"ז סעיף א') ,ובשו"ת מהר"ם יפה (סימן קט"ז) להסתמך על הגורל בדיני נפשות ,והוא חלק עליו
נחלקו על התפארת למשה ,והם סבורים שכלל לא מכל וכל ,וכן גם בהגהות רד"ל על פרקי דרבי אליעזר
ניתן להכריע בדיני נפשות על פי גורל ,וגם החזון איש (פרק ט') הרבה לתמוה על דברי הספר חסידים,
(יורה דעה סימן ס"ט אות א' ,ובסנהדרין סימן כ"ה) הביא לדברי ומסקנתו היא שאין כל סברא לומר שניתן להסתמך
התפארת למשה הסובר שניתן להסתמך על הגורל
בדיני נפשות ,והחזון איש חולק עליו וסובר שלא על גורל להכריע בדיני נפשות.
ניתן להסתמך על הגורל בדיני נפשות. ובספר משכנות הרועים (ערך גורל) כתב הגאון רבי
עוזיאל אלחאייך זצ"ל [מגדולי דייני העיר תוניס לפני
הוכחות כמאתיים שנה] "מה שעשו המלחים גורלות על אנשי
הספינה אשר חשבה להישבר ואשר עלה עליו הגורל
ובספר משכנות הרועים (ערך גורל) הוכיח כן מזה תחת ידו ירה יירה במצולות ,לא תהא כזאת בישראל
גופא שלא נזכר בירושלמי העצה לערוך גורל בין
הקבוצה ובכך להציל את השאר ,בהכרח שלא ניתן ולא יעלה על לב לעולם".
להכריע על פי הגורל את מי למסור לנכרים ,כי אם
היתה זאת עצה יעילה אזי ברור שהירושלמי לא היה מוטב יהרגו כולם
נמנע מלהציע אותה ,ואלא בהכרח שעצה זו אינה
ובשריג א' (חלק ג' עלה י') הובאו דברי הירושלמי
(תרומות פרק ח' הלכה ד') "תני ,סיעת בני אדם שהיו