Page 404 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫ג"י גישר ‪' -‬ט הלע‬ ‫מתנת‬ ‫תד‬

‫עליו לקיים לפחות חלק מהמצוה‪ ,‬או שאין כל משמעות לקיום המצוה באופן חלקי‪,‬‬
‫ובנידון זה נחלקו רבותינו האחרונים‪[ ,‬ראה בהרחבה בעלה י"א]‪.‬‬

‫בפתיחה סיפרנו אודות ההתחבטות של קבוצת היהודים מרוסיה‪ ,‬שהיה להם רק‬
‫שתי מצות לארבעה יהודים‪ ,‬והם הסתפקו האם לחלק את המצות בין כולם כך שכל‬
‫אחד יקבל רק חצי כזית‪ ,‬או שעדיף ששנים מתוך הארבע יאכלו כזית‪ ,‬למרות שמחמת‬
‫כן השנים הנותרים לא יהיו שותפים בקיום מצוות אכילת המצה‪ ,‬ואם נכריע כדברי‬
‫הסוברים שאין כל ענין בקיום חלק ממצוה‪ ,‬אם כן הדבר ברור ששנים מתוך הארבע‬
‫יאלצו לוותר על האפשרות לאכול מצה‪ ,‬כי מאחר ואכילת חצי כזית אינה אלא קיום‬
‫חלק ממצוה‪ ,‬הרי אין כל ענין בקיום חלקי של מצוה‪ ,‬ומאחר וברור שאין זה נכון‬
‫להחליט שגם לי וגם לך לא יהיה‪ ,‬אם כן עלינו למצוא את הדרך כיצד להכריע אלו‬

‫שנים מתוך הארבעה יזכו לאכול את המצות‪.‬‬

‫אבל אם נכריע שיש תועלת בקיום חצי מצוה אם כן כאשר שני יהודים יש להם‬
‫כזית אחד של מצה יש כאן מקום להסתפק האם עדיף שכל אחד מהם יאכל חצי‬
‫מצה‪ ,‬ואף שבמקרה כזה אף אחד מביניהם לא יקיים את המצוה בשלימות‪ ,‬אבל הרי‬
‫גם יש תועלת בקיום חצי מצוה‪ ,‬או שיתכן שעדיף שאחד מבין השנים יאכל את כל‬
‫המצה‪ ,‬כי בכך לפחות אחד מהם יקיים את המצוה בשלימות‪ ,‬ובדבר הזה הסתפק‬
‫השערי תשובה (אורח חיים סימן תפ"ב אות ב')‪ ,‬וביאר הגאון מטשיבין זצ"ל בספרו דובב‬
‫מישרים (חלק ב' סימן י') שהספק של השערי תשובה הוא האם להעדיף שיהודים רבים‬
‫יזכו להתעסק במצוה‪ ,‬או להעדיף שהמצוה תתקיים בשלימות למרות שרק יהודי‬
‫אחד יתעסק בה‪ ,‬ומסקנתו של השערי תשובה היא שעדיף שאחד יקיים את המצוה‬

‫בשלימות‪ ,‬ולכן יטילו ביניהם גורל מי יזכה לקיים את המצוה‪.‬‬

‫זאת ששני יהודים יקיימו את המצוה רק באופן‬ ‫כל ישראל ערבים‬
‫חלקי‪ ,‬אבל כאשר המצה שייכת לשניהם אם כן‬
‫מנין ההיתר ליהודי לוותר על יכולתו לקיים מצוה‬ ‫בספר חשוקי חמד (יומא דף פ"א עמוד ב') מובא‬
‫ולו באופן חלקי בכדי שיהודי אחר יקיים את המצוה‬ ‫שמרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל תמה‬
‫בשלימות‪ ,‬והרי כיוון שחלק מהמצה שלו ואם כן‬ ‫על דברי השערי תשובה‪ ,‬שאף אם אכן עדיף‬
‫יש ביכולתו לקיים לפחות חלק מהמצוה‪ ,‬ממילא‬ ‫שיהודי אחד יקיים את המצוה בשלימות‪ ,‬מאשר‬
‫לסוברים שיש ענין לקיים אפילו חלק ממצוה‪,‬‬ ‫ששני יהודים יקיימו רק חלק מהמצוה‪ ,‬אך כל זה‬
‫יהיה זה מחובתו לקיים מה שביכולתו‪ ,‬ואין לו כל‬ ‫נכון באם המצה היתה שייכת לאדם שלישי והוא‬
‫היתר לוותר על חלקו במצה ולתת אותה לזולת‪,‬‬ ‫היה מסתפק מה להעדיף האם להעניק את המצה‬
‫ולכן סבור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל‬ ‫לשניהם או לאחד מהם‪ ,‬אז היינו מכריעים שעדיף‬
‫שיהודי אחד יקיים את המצוה בשלימות מאשר‬