Page 137 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 137

‫מתנת גורלה משה קלז‬

‫לו סימן בדבר שיבא לעתיד כמו שעשה אליעזר‬                         ‫שיטת הרמב"ם‬
‫עבד אברהם או יהונתן‪ ,‬ויש אוסרים‪ ,‬וההולך בתום‬
‫ובוטח בה' חסד יסובבנו"‪ ,‬כלומר שמאחר ודבר זה‬          ‫מדברי הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה ד')‬
‫שנוי במחלוקת בין הראשונים לכן ממליץ הרמ"א‬            ‫נראה שהוא הבין שרב מביא את שתי המעשיות‬
‫שלא לעשות סוג כזה של נחש אלא לבטוח בבורא‬             ‫הללו כדוגמא בכדי שנדע על איזה אופן נאמר‬
‫עולם שיאיר את עיניו ויכוונו בדרך הראויה‪ ,‬ובזכות‬      ‫האיסור לנחש‪ ,‬ומפני כן פסק הרמב"ם וכן המשים‬
‫הביטחון בה' יתקיים בו הפסוק "והבוטח בה' חסד‬          ‫סימנים לעצמו אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלוני‬
                                                     ‫ואם לא יארע לי לא אעשה‪ ,‬כאליעזר עבד אברהם‪,‬‬
                          ‫יסובבנו" (תהילים ל"ב י')‪.‬‬  ‫וכן כל כיוצא בדברים האלו הכל אסור וכל העושה‬
                                                     ‫מעשה מפני דבר מדברים אלו לוקה"‪ ,‬וכשיטת‬
                     ‫עלה ג'‬                          ‫הרמב"ם סבורים גם התוספות בחולין (דף צ"ה עמוד‬
                                                     ‫ב')‪ ,‬וכן הסמ"ג (מצוות לא תעשה נ"א)‪ ,‬וכעין זה שיטת‬
           ‫שיטת הראב"ד‬
                                                            ‫הר"ן (חולין דף צ"ה עמוד ב'‪ ,‬ובדרשות הר"ן דרוש י"ב)‪.‬‬
‫בעלה ב' הובאה שיטתו של הראב"ד [ושאר‬
‫הראשונים העומדים בשיטתו] החולקים על הרמב"ם‬                      ‫שיטת הראב"ד‬
‫וסוברים שלא היה כל איסור בנחש שעשו אליעזר‬
‫ויהונתן‪ ,‬ורב שאמר שכל נחש שאינו כנחש של‬              ‫אבל הראב"ד (בהשגותיו על הרמב"ם הלכות עבודה זרה‬
‫אליעזר ויהונתן אינו נחש (חולין דף צ"ה עמוד ב') אין‬   ‫פרקי"אהלכהד') חולק וסובר שהמקרה של אליעזר עבד‬
‫כוונתו להביא את המקרים הללו כדוגמא לאיסור‬            ‫אברהם ויהונתן בן שאול אינו נכלל באיסור נחש‪ ,‬ואין‬
‫נחש‪ ,‬מאחר שרב כלל איננו עוסק בשאלת האסור‬             ‫כוונת רב להביא את המקרים הללו כדוגמא לאיסור‬
‫והמותר בניחוש‪ ,‬אלא רב מביא את המקרים הללו‬            ‫נחש כי רב אינו עוסק כלל בשאלת האסור והמותר‬
‫כדוגמאות לניחוש שמההיבט המקצועי הם אמינים‬            ‫בניחוש‪ ,‬אלא רב מביא את המקרים הללו כדוגמאות‬
                                                     ‫לניחוש שמההיבט המקצועי הם אמינים ואפשר‬
                        ‫ואפשר להסתמך עליהם‪.‬‬          ‫להסתמך עליהם‪ ,‬בשונה מסוגי ניחושים שאינם אלא‬
                                                     ‫הבל ורעות רוח‪ ,‬ומבחינת האמינות שבהם לא ניתן‬
‫אך לא התבאר בדברי הראב"ד במה שונים‬                   ‫כלל וכלל להסתמך עליהם‪ ,‬והמסתמך עליהם שם‬
‫ניחושים אלו שאינם כלולים באיסור ניחוש משאר‬           ‫את עתידו על קרן הצבי‪ ,‬וכשיטת הראב"ד סבורים‬
‫הניחושים שנאסרו‪ ,‬ומפרשי הרמב"ם לא טרחו‬               ‫גם הרשב"א (שו"ת הרשב"א חלק א' תשובה תי"ג)‪ ,‬והמאירי‬
‫להסביר זאת פרט ללחם משנה שכתב "שודאי לענין‬           ‫(סנהדרין דף ס"ח עמוד א')‪ ,‬ורבי דוד קמחי (פירוש הרד"ק על‬
‫איסורא אינו אסור אלא כמו פיתי נפלה מפיו כיוצא‬
‫בדברים הנזכרים בברייתא‪ ,‬אבל אלו מותרים"‪ ,‬אך‬          ‫שמואל א' פרק י"ד‪ ,‬הובא בדרכי משה יורה דעה סימן קע"ט אות‬
‫הוא לא ביאר במה השתנו אלו מאלו‪ ,‬וננסה לבאר‬
                                                                 ‫ב')‪,‬וכן הכריע הטור (יורה דעה סימן קע"ט)‪.‬‬
                                   ‫את שיטתם‪.‬‬
                                                                    ‫ההלכה‬
‫בעלה א' התבאר שישנם שני סוגי ניחוש‪,‬‬
‫נחש שהאדם קובע לעצמו באופן מיקרי‪ ,‬ונחשים‬             ‫וב' שיטות אלו הובאו להלכה ברמ"א (יורה דעה‬
                                                     ‫סימן קע"ט סעיף ד') "יש אומרים שאדם מותר לעשות‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142