Page 132 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 132

‫משה‬  ‫'ב גירש‬                                         ‫מתנת‬  ‫קלב‬

      ‫לוי יושב ועוקב אחר הכרבולת של התרנגולת לפתע הוא נמנם‪,‬‬
      ‫ובכך הוא הפסיד את השעה הראויה‪ ,‬אמר רבי יהושע בן לוי שמה‬
      ‫שהוא נמנם ומחמת זאת הוא הפסיד את השעה הראויה לקלל‪,‬‬
      ‫אין זה אלא אות מן השמים שלא ינסה לקלל את האפיקורס בכדי‬
      ‫שיענישו אותו משמים‪ ,‬אלא שיניח לבית דין של מעלה להחליט‬

                                           ‫אימתי להעניש את האפיקורס‪.‬‬

‫גם ממקרה זה אנו למדים שיש אופנים שבהם מותר להסתמך על איתות משמים‬
‫ולראות בזה סיבה לביטול תכניות‪ ,‬וכמו רבי יהושע בן לוי שלא הוציא את מחשבתו‬
‫לקלל את האפיקורס לפועל מחמת האות והשדר שקיבל משמים שיחדל מזה‪ ,‬וננסה‬

                                                    ‫להתחקות אחר הלכה זו משורשה‪.‬‬

                                  ‫גכג‬

‫הוא זוכה להיכנס למחיצה שאפילו מלאכי השרת‬                       ‫כי לא נחש ביעקב‬
                      ‫אינם זכאים להיכנס לשם‪.‬‬
                                                     ‫ובטרם נצטט את המקורות לאיסור ניחוש‬
           ‫מקורות האיסור‬                             ‫נקדים לראות את מעלותיו הגדולות של מי שאינו‬
                                                     ‫מנחש וכמו שכתוב בתורה שאף בלעם ראה לנכון‬
‫ומאידך העוסק בניחוש מלבד שהוא מפסיד את‬               ‫לשבח בזה את עם ישראל באומרו "כי לא נחש‬
‫המעלות הללו‪ ,‬הוא גם עובר על שני איסורים‪ :‬א‪.‬‬          ‫ביעקב" (במדבר כ"ג כ"ג)‪ ,‬וכפי שפירש שם רש"י‬
‫"לא ימצא בך‪ ...‬ומנחש"‪( ,‬דברים י"ח י')‪ ,‬ב‪ .‬ועוד נאמר‬  ‫שמפני כן הם ראויים לברכה ולא לקללה‪ ,‬ובספורנו‬
‫איסור בתורה "לא תנחשו ולא תעוננו" (ויקרא י"ט כ"ו)‪,‬‬   ‫על אתר הוסיף ודייק מפסוקי התורה שמפני מעלה‬
‫ופירש רש"י "לא תנחשו‪ ,‬כגון אלו המנחשים בחולדה‬        ‫זו אף זכו ישראל להיגאל משעבוד מצרים‪ ,‬וכה‬
‫ובעופות‪ ,‬פתו נפלה מפיו‪ ,‬צבי הפסיקו בדרך"‪ ,‬ומקור‬      ‫גדולה מעלתם של ישראל מפני זאת‪ ,‬עד שבאבן‬
‫דבריו הינם מדברי הגמרא בסנהדרין (דף ס"ו עמוד א')‪,‬‬    ‫עזרא שם כתב שלאחר שבלעם נתוודע למעלתם‬
‫"תנו רבנן לא תנחשו כגון אלו המנחשים בחולדה‬           ‫של ישראל שהם אינם מתעסקים עם ניחושים הוא‬
‫בעופות ובדגים"‪ ,‬ופרש"י "המנחשים‪ .‬כשיוצאים‬
                                                                  ‫נלאה מלנסות עוד לקלל את ישראל‪.‬‬
               ‫לדרך או כשמתחילים בשום דבר"‪.‬‬
                                                     ‫ובנדרים (דף ל"ב עמוד א') "תני אהבה בריה דרבי‬
‫ועוד שם בגמרא (דף ס"ה עמוד ב') "תנו רבנן מנחש‬        ‫זירא‪ ,‬כל אדם שאינו מנחש‪ ,‬מכניסין אותו במחיצה‬
‫זה האומר פתו נפלה מפיו‪[ ,‬דהיינו שהמנחש אומר‬          ‫שאפי' מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה‪,‬‬
‫שמכיוון שפתו נפלה מפיו על כן הוא צריך לדאוג‬          ‫שנאמר כי לא נחש ביעקב"‪ ,‬הוי אומר שכל מי שאינו‬
‫היום מהיזק‪ ,‬או שאומר] מקלו נפלה מידו‪ ,‬בנו‬            ‫מתעסק עם ניחוש מעלתו כה גדולה שהיא יתירה‬
‫קורא לו מאחריו‪ ,‬עורב קורא לו‪ ,‬צבי הפסיקו בדרך‬        ‫על מעלתם של מלאכי השרת‪ ,‬ולכן לעתיד לבוא‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137