Page 131 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 131

‫מתנת גורלה משה קלא‬

      ‫[ומסיים החתם סופר את דבריו ומבקש] אך לא יסמכו עלי‬
      ‫כלל ואפילו שיבא מכשורי לא בעינא‪[ ,‬כלומר שלא ימנו כלל את‬
      ‫החתם סופר בכלל המתירים אלא אם הם יחליטו להתיר יעשו זאת‬
      ‫מדעתם ועליהם בלבד תוטל האחריות‪ ,‬כי מאחר והחתם סופר קיבל‬
      ‫שדר משמים שהוא הבין ממנו למשוך את ידו מההיתר לכן הוא‬
      ‫לא מעוניין לשאת באחריות על הפסיקה‪ ,‬וכמבואר בסנהדרין (דף ז'‬
      ‫עמוד ב') שכל השותפים להיתר נושאים יחדיו באחריות על ההיתר‪,‬‬
      ‫וממילא הם מפחיתים זה מזה בעונש אם חלילה יורו שלא כדין‪,‬‬
      ‫והרי זה 'כשיבא מכשורא' כלומר כמו קורה שנטחנת לנסורת דקה‬
      ‫ומתחלקת בין כולם‪ ,‬כך גם העונש על הכישלון בפסיקה מתחלק‬
       ‫בין כולם‪ ,‬ולכן ביקש החתם סופר שלא ימנו אותו בין המתירים]"‪.‬‬

‫רואים אנו מדבריו של החתם סופר שהוא הסתמך על השדר שקיבל משמים‬
‫להחליט שלא להיות שותף בהיתר העגונה‪ ,‬ומכיוון שאנו רואים שהחתם סופר עשה‬
‫כן אם כן בוודאי שאין זה בכלל איסור התורה "לא תנחשו"‪ ,‬אלא שעלינו להעמיק‬
‫חקר בסוגיא בכדי להבין מה נכלל באיסור לא תנחשו ומה לא נכלל בזה‪ ,‬והאם ניתן‬
 ‫להקיש וללמוד מהמקרה של החתם סופר למקרה שארע עם משפחתו של ר' יואב‪.‬‬

             ‫הכרבולת של התרנגולת‬

      ‫בגמרא בעבודה זרה (דף ד' עמוד ב') מסופר על אחד מהאפיקורסים‬
      ‫שהיה מטריד את רבי יהושע בן לוי בשאלותיו‪ ,‬ורבי יהושע בן‬
      ‫לוי רצה להיפטר ממנו ולכן הוא רצה לקללו בשעה שמידת‬
      ‫הדין שולטת בעולם ובכך יהיה תוקף לקללתו והאפיקורס יבוא‬
      ‫על עונשו‪ ,‬ורבי יהושע בן לוי קיבל מרבותיו שכאשר הכרבולת‬
      ‫של התרנגולת מחווירה אות היא שעתה הוא הזמן שמידת הדין‬
      ‫שלטת בעולם‪ ,‬ולכן בכדי לכוון את השעה הראויה הוא שם על יד‬
      ‫מיטתו תרנגולת והוא ישב והתבונן בתרנגולת אימתי כרבולתה‬
      ‫תחוויר ואז הוא יקלל את האפיקורס‪ ,‬אך בעוד שרבי יהושע בן‬
   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136