Page 131 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 131
מתנת גורלה משה קלא
[ומסיים החתם סופר את דבריו ומבקש] אך לא יסמכו עלי
כלל ואפילו שיבא מכשורי לא בעינא[ ,כלומר שלא ימנו כלל את
החתם סופר בכלל המתירים אלא אם הם יחליטו להתיר יעשו זאת
מדעתם ועליהם בלבד תוטל האחריות ,כי מאחר והחתם סופר קיבל
שדר משמים שהוא הבין ממנו למשוך את ידו מההיתר לכן הוא
לא מעוניין לשאת באחריות על הפסיקה ,וכמבואר בסנהדרין (דף ז'
עמוד ב') שכל השותפים להיתר נושאים יחדיו באחריות על ההיתר,
וממילא הם מפחיתים זה מזה בעונש אם חלילה יורו שלא כדין,
והרי זה 'כשיבא מכשורא' כלומר כמו קורה שנטחנת לנסורת דקה
ומתחלקת בין כולם ,כך גם העונש על הכישלון בפסיקה מתחלק
בין כולם ,ולכן ביקש החתם סופר שלא ימנו אותו בין המתירים]".
רואים אנו מדבריו של החתם סופר שהוא הסתמך על השדר שקיבל משמים
להחליט שלא להיות שותף בהיתר העגונה ,ומכיוון שאנו רואים שהחתם סופר עשה
כן אם כן בוודאי שאין זה בכלל איסור התורה "לא תנחשו" ,אלא שעלינו להעמיק
חקר בסוגיא בכדי להבין מה נכלל באיסור לא תנחשו ומה לא נכלל בזה ,והאם ניתן
להקיש וללמוד מהמקרה של החתם סופר למקרה שארע עם משפחתו של ר' יואב.
הכרבולת של התרנגולת
בגמרא בעבודה זרה (דף ד' עמוד ב') מסופר על אחד מהאפיקורסים
שהיה מטריד את רבי יהושע בן לוי בשאלותיו ,ורבי יהושע בן
לוי רצה להיפטר ממנו ולכן הוא רצה לקללו בשעה שמידת
הדין שולטת בעולם ובכך יהיה תוקף לקללתו והאפיקורס יבוא
על עונשו ,ורבי יהושע בן לוי קיבל מרבותיו שכאשר הכרבולת
של התרנגולת מחווירה אות היא שעתה הוא הזמן שמידת הדין
שלטת בעולם ,ולכן בכדי לכוון את השעה הראויה הוא שם על יד
מיטתו תרנגולת והוא ישב והתבונן בתרנגולת אימתי כרבולתה
תחוויר ואז הוא יקלל את האפיקורס ,אך בעוד שרבי יהושע בן