Page 126 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪ -‬א"י הלע‬ ‫מתנת‬ ‫וכק‬

‫יהודים המיועדים למוות שבמקרים אלו לולא‬ ‫שהרב רצה להכריע מי לחיים ומי למוות באמצעות‬
‫הגורל לא היה כל היתר להחליט להרוג את חלק‬ ‫הגורל‪ ,‬והרי בזה אם אין כל סיבה הגיונית להעדיף‬
‫מאנשי הגטו בכדי להציל את האחרים אלא מוטב‬ ‫עובר מסוים על חברו ואם כן בהכרח שההכרעה‬
‫ימותו כולם ולא ימסרו את חבריהם למיתה‪ ,‬אבל‬ ‫תהיה מקרית לחלוטין‪ ,‬ולכן אין כל מניעה לקבל‬
‫בדילול עוברים שהגורל משמש רק כדרך להחליט‬ ‫את ההכרעה בכל דרך שנראית לנכון‪ ,‬וממילא גם‬
‫את מי להותיר בחיים ואת מי להרוג‪ ,‬בזה אין כל‬ ‫הגורל מהווה אמצעי לגיטימי לקבלת ההכרעה‬
‫סיבה שהגורל לא ישמש כאמצעי לגיטימי לקבלת‬ ‫את מי להותיר בחיים ואת מי להרוג‪ ,‬וזאת בשונה‬
‫משאר המקרים שנידונו כאן כגון מסירת שמות‬
‫ההכרעה‪.‬‬