Page 122 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪' -‬י הלע‬ ‫מתנת‬ ‫בכק‬

‫המקומית גילה תושייה ודרך החלון הוא החל לנהל עם‬
‫הפורעים משא ומתן‪ ,‬ולאחר דין ודברים הם הסכימו‬
‫להסתפק בקרבן אחד‪ ,‬אך מאחר ואף אחד משוכני‬
‫הדירה לא התנדב להיות הקרבן לכן עלה ברעיונם‬
‫לבצע גורל ביניהם והיוצא בגורל יהיה השעיר לעזאזל‬

‫שיכפר על שאר חבריו ויצילם ממוות לחיים‪.‬‬

‫חברו‪ ,‬ויש לתמוה מפני מה ימותו שניהם ולא נחליט‬ ‫בירושלמי (תרומות פרק ח' הלכה ד') "תני‪ ,‬סיעת בני‬
‫שיעשו גורל ומי שיצא בגורל ישתה את המים ויחיה‪,‬‬ ‫אדם שהיו מהלכין בדרך‪ ,‬פגעו להן גוים ואמרו תנו‬
‫לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגים‬
‫ואלא בהכרח שדיני נפשות לא מכריעים בגורל‪.‬‬ ‫את כולכם‪ ,‬אפילו כולן נהרגים לא ימסרו נפש אחת‬
‫מישראל"‪ ,‬והלכה זו נפסקה ברמב"ם (הלכות יסודי‬
‫שיטת התפארת למשה‬ ‫התורה פרק ה' הלכה ה') "אם אמרו להם עובדי כוכבים תנו‬
‫לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג כולכם‪ ,‬יהרגו‬
‫אמנם בספר תפארת למשה (יורה דעה סימן קנ"ח‬ ‫כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל"‪ ,‬והובא‬
‫סעיף א') הובא בפתחי תשובה (על שולחן ערוך יורה דעה‬ ‫ברמ"א (יורה דעה סימן קנ"ז סעיף א')‪ ,‬ולא נזכר שם העצה‬
‫סימן קנ"ז אות י"ג) פסק להלכה שאם הגויים דורשים‬ ‫לערוך גורל בין הקבוצה ובכך להציל את השאר‪,‬‬
‫שימסרו להם אדם אחד להריגה ואם לא הם יהרגו‬ ‫ומזה הסיק בספר משכנות הרועים (ערך גורל)‪ ,‬שלא‬
‫את כולם‪ ,‬מותר לאנשי הקבוצה להטיל גורל ומי‬
‫שיצא בגורל יימסר לגויים ובכך יצילו את הנותרים‪,‬‬ ‫ניתן להכריע בדיני נפשות על פי הגורל‪.‬‬
‫אבל בספר חדרי דעה (הנדפס על שולחן ערוך יורה דעה סימן‬
‫קע"ז סעיף א')‪ ,‬ובשו"ת מהר"ם יפה (סימן קט"ז) נחלקו‬ ‫שנים שהלכו במדבר‬
‫על התפארת למשה והם סבורים שכלל לא ניתן‬
‫להכריע בדיני נפשות על פי גורל‪ ,‬וגם החזון איש‬ ‫וכן מוכח ממסכת בבא מציעא (דף ס"ב עמוד‬
‫(יורה דעה סימן ס"ט אות א'‪ ,‬ובסנהדרין סימן כ"ה) הביא לדברי‬ ‫א') ששם נחלקו התנאים על מקרה ששני אנשים‬
‫התפארת למשה הסובר שניתן להסתמך על הגורל‬ ‫הלכו במדבר ורק לאחד מהם נשאר מים בכמות‬
‫בדיני נפשות‪ ,‬והחזון איש חולק עליו וסובר שלא‬ ‫המספיקה רק לאדם אחד‪" ,‬דרש בן פטורא מוטב‬
‫שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו‬
‫ניתן להסתמך על הגורל בדיני נפשות‪.‬‬ ‫של חבירו‪ ,‬עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך‬
‫חייך קודמים לחיי חבירך"‪ ,‬ולכן מאחר ואם אחד‬
‫גזירה כללית ופרטית‬ ‫ישתה לבדו מהמים חייו ינצלו‪ ,‬על כן 'חייך קודמים'‬
‫‪ -‬וזה שהמים שלו ישתה לבדו מהמים ואינו צריך‬
‫ואמנם פסיקתו של התפארת למשה תואמת‬ ‫לחלוק עם חברו במים‪ ,‬אך אם המים של שניהם לכל‬
‫את שיטת רבי יהודה החסיד [שהובאה לעיל בעלה‬ ‫הדעות ימותו שניהם ואין לאחד זכות קדימה על‬
‫ח'] הסובר שמועיל גורל בדיני נפשות‪ ,‬אך בשונה‬
‫מרבי יהודה החסיד שהגביל את ההיתר להשתמש‬