Page 118 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 118
משה 'א גירש ' -ח הלע מתנת חיק
בשעה שאמר הקב''ה ליהושע 'חטא ישראל' (יהושע בשלמי הרעה הזאת לנו ,ויפלו גורלות ויפל הגורל
ז' י"א) ,אמר לפניו רבש''ע מי חטא ,אמר ליה וכי על יונה" ,ומזה שלא כתוב בפסוק גורל בלשון יחיד
דילטור אני [האם אני יספר לך לשון הרע] ,לך אלא גורלות בלשון רבים מוכח שהם לא הסתפקו
הפל גורלות ,הלך והפיל גורלות ,ונפל הגורל על עכן, בגורל אחד אלא רק לאחר שהם עשו כמה וכמה
אמר לו [וכששמו של עכן עלה בגורל אמר עכן גורלות והתוצאה בכולן היתה שווה ששמו של יונה
ליהושע] ,יהושע בגורל אתה בא עלי ,אתה ואלעזר עלה בכל הגורלות רק אז הם השתכנעו שאכן בגלל
הכהן שני גדולי הדור אתם אם אני מפיל עליכם יונה הרעה הזאת והם הטילוהו למים ,וכן כתב בעל
גורל על אחד מכם הוא נופל[ ,כלומר שעכן כפר העקידה בספרו עקידת יצחק (חומש ויקרא פרשת אחרי
באפקטיביות של הגורל מתוך טענה שהרי בהכרח מות שער ס"ג) "ועל זה נאמר ועתה לכו ונפילה גורלות
שמו של אחד מהאנשים יעלה בקלפי ,ואם הוא וגו' (יונה א') ,כי לכאורה היא היתה עצה נבערה שהרי
היה עושה גורל בין יהושע לאלעזר הכהן הרי גם אי אפשר שלא יפול הגורל על אחד מהם בין זכאי בין
אז אחד משניהם היה עולה שמו בקלפי ,ואם כן חייב ,...אלא שהכוונה באומרם ונפילה גורלות שיפילו
אין כל הוכחה מהגורל שיש בו אות משמים] ,אמר הגורל פעמים הרבה כי לזה נקראו גורלות רבות לא
לו [אמר יהושע לעכן] ,בבקשה ממך אל תוציא כהפיל הגורל על אנשים הרבה שכן נאמר (במדבר כ"ו)
לעז על הגורלות שעתידה ארץ ישראל שתתחלק אך בגורל יחלק הארץ ,וכן עשו וילכו ויפילו גורלות
בגורל שנאמר 'אך בגורל יחלק את הארץ' ,תן תודה, ובכל פעם ופעם נפל הגורל על יונה ועם זה נתאמת
[יהושע ביקש מעכן שיודה] ,אמר רבינא שחודי
שחדיה במילי[ ,יהושע שידל את עכן במילים, להם הענין".
ואמר לו] כלום נבקש ממך אלא הודאה תן לו תודה
והיפטר ,מיד ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי כלומר שאם הם היו עושים את הגורל רק פעם
חטאתי לה' אלקי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי", אחת והיה עולה שמו של יונה לא היה בזה כל ראיה
וכמבואר בהמשך הפסוקים שעל פי זה הרגו את שבגלל יונה הסער כי הרי כשעושים גורל בהכרח
ששמו של אחד מהאנשים יעלה בגורל ,ודבר מוכרח
עכן ,הרי שהרגו את עכן על פי גורל. אינו מהווה כלל וכלל ראיה ,אך כאשר פעמים רבות
יצא בגורל תוצאה זהה רק אז הדבר מהווה הוכחה
אמנם יש לדחות ולומר שלא ניתן להביא מגורל על אמינות הגורל ,ולפי זה נמצא שאם אכן מולאו
זה ראיה שניתן להכריע בדיני נפשות על פי גורל, ב' התנאים אין כל מניעה מלהסתמך על הגורל אף
כי הרי כאן היתה הוראה מיוחדת משמים לגלות
את החוטא באמצעות הגורל ,ועוד שהרי יהושע בדיני נפשות.
לא הסתפק בגורל אלא הוא שכנע את עכן להודות
לכידת עכן
במעל ורק לאחר שעכן הודה אזי חרצו את דינו.
ואמנם מלבד גורלו של יונה שהוכרע באמצעות
ויפדו העם את יהונתן הגורל ,מצינו בספרי הנביאים עוד גורל שייעודו היה
להכריע בדיני נפשות ,והוא הגורל שעשה יהושע
אך מצינו גורל נוסף שהכריע בדיני נפשות בכדי לגלות מי מעל בחרם ,וכמסופר בסנהדרין
כאשר בזמן המלחמה עם פלישתים שאול אסר (דף מ"ג עמוד ב') "ת''ר נא אין נא אלא לשון בקשה,