Page 118 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪' -‬ח הלע‬ ‫מתנת‬ ‫חיק‬

‫בשעה שאמר הקב''ה ליהושע 'חטא ישראל' (יהושע‬ ‫בשלמי הרעה הזאת לנו‪ ,‬ויפלו גורלות ויפל הגורל‬
‫ז' י"א)‪ ,‬אמר לפניו רבש''ע מי חטא‪ ,‬אמר ליה וכי‬ ‫על יונה"‪ ,‬ומזה שלא כתוב בפסוק גורל בלשון יחיד‬
‫דילטור אני [האם אני יספר לך לשון הרע]‪ ,‬לך‬ ‫אלא גורלות בלשון רבים מוכח שהם לא הסתפקו‬
‫הפל גורלות‪ ,‬הלך והפיל גורלות‪ ,‬ונפל הגורל על עכן‪,‬‬ ‫בגורל אחד אלא רק לאחר שהם עשו כמה וכמה‬
‫אמר לו [וכששמו של עכן עלה בגורל אמר עכן‬ ‫גורלות והתוצאה בכולן היתה שווה ששמו של יונה‬
‫ליהושע]‪ ,‬יהושע בגורל אתה בא עלי‪ ,‬אתה ואלעזר‬ ‫עלה בכל הגורלות רק אז הם השתכנעו שאכן בגלל‬
‫הכהן שני גדולי הדור אתם אם אני מפיל עליכם‬ ‫יונה הרעה הזאת והם הטילוהו למים‪ ,‬וכן כתב בעל‬
‫גורל על אחד מכם הוא נופל‪[ ,‬כלומר שעכן כפר‬ ‫העקידה בספרו עקידת יצחק (חומש ויקרא פרשת אחרי‬
‫באפקטיביות של הגורל מתוך טענה שהרי בהכרח‬ ‫מות שער ס"ג) "ועל זה נאמר ועתה לכו ונפילה גורלות‬
‫שמו של אחד מהאנשים יעלה בקלפי‪ ,‬ואם הוא‬ ‫וגו' (יונה א')‪ ,‬כי לכאורה היא היתה עצה נבערה שהרי‬
‫היה עושה גורל בין יהושע לאלעזר הכהן הרי גם‬ ‫אי אפשר שלא יפול הגורל על אחד מהם בין זכאי בין‬
‫אז אחד משניהם היה עולה שמו בקלפי‪ ,‬ואם כן‬ ‫חייב‪ ,...‬אלא שהכוונה באומרם ונפילה גורלות שיפילו‬
‫אין כל הוכחה מהגורל שיש בו אות משמים]‪ ,‬אמר‬ ‫הגורל פעמים הרבה כי לזה נקראו גורלות רבות לא‬
‫לו [אמר יהושע לעכן]‪ ,‬בבקשה ממך אל תוציא‬ ‫כהפיל הגורל על אנשים הרבה שכן נאמר (במדבר כ"ו)‬
‫לעז על הגורלות שעתידה ארץ ישראל שתתחלק‬ ‫אך בגורל יחלק הארץ‪ ,‬וכן עשו וילכו ויפילו גורלות‬
‫בגורל שנאמר 'אך בגורל יחלק את הארץ'‪ ,‬תן תודה‪,‬‬ ‫ובכל פעם ופעם נפל הגורל על יונה ועם זה נתאמת‬
‫[יהושע ביקש מעכן שיודה]‪ ,‬אמר רבינא שחודי‬
‫שחדיה במילי‪[ ,‬יהושע שידל את עכן במילים‪,‬‬ ‫להם הענין"‪.‬‬
‫ואמר לו] כלום נבקש ממך אלא הודאה תן לו תודה‬
‫והיפטר‪ ,‬מיד ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי‬ ‫כלומר שאם הם היו עושים את הגורל רק פעם‬
‫חטאתי לה' אלקי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי"‪,‬‬ ‫אחת והיה עולה שמו של יונה לא היה בזה כל ראיה‬
‫וכמבואר בהמשך הפסוקים שעל פי זה הרגו את‬ ‫שבגלל יונה הסער כי הרי כשעושים גורל בהכרח‬
‫ששמו של אחד מהאנשים יעלה בגורל‪ ,‬ודבר מוכרח‬
‫עכן‪ ,‬הרי שהרגו את עכן על פי גורל‪.‬‬ ‫אינו מהווה כלל וכלל ראיה‪ ,‬אך כאשר פעמים רבות‬
‫יצא בגורל תוצאה זהה רק אז הדבר מהווה הוכחה‬
‫אמנם יש לדחות ולומר שלא ניתן להביא מגורל‬ ‫על אמינות הגורל‪ ,‬ולפי זה נמצא שאם אכן מולאו‬
‫זה ראיה שניתן להכריע בדיני נפשות על פי גורל‪,‬‬ ‫ב' התנאים אין כל מניעה מלהסתמך על הגורל אף‬
‫כי הרי כאן היתה הוראה מיוחדת משמים לגלות‬
‫את החוטא באמצעות הגורל‪ ,‬ועוד שהרי יהושע‬ ‫בדיני נפשות‪.‬‬
‫לא הסתפק בגורל אלא הוא שכנע את עכן להודות‬
‫לכידת עכן‬
‫במעל ורק לאחר שעכן הודה אזי חרצו את דינו‪.‬‬
‫ואמנם מלבד גורלו של יונה שהוכרע באמצעות‬
‫ויפדו העם את יהונתן‬ ‫הגורל‪ ,‬מצינו בספרי הנביאים עוד גורל שייעודו היה‬
‫להכריע בדיני נפשות‪ ,‬והוא הגורל שעשה יהושע‬
‫אך מצינו גורל נוסף שהכריע בדיני נפשות‬ ‫בכדי לגלות מי מעל בחרם‪ ,‬וכמסופר בסנהדרין‬
‫כאשר בזמן המלחמה עם פלישתים שאול אסר‬ ‫(דף מ"ג עמוד ב') "ת''ר נא אין נא אלא לשון בקשה‪,‬‬