Page 130 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫קל מתנת 'ב גירש משה‬

‫היתר עגונה‬

‫מעשה שהובא לפני החתם סופר שאלה אודות היתר עגונה‬
‫ומיד כאשר הוצגה לפניו השאלה עלתה במחשבתו להתיר העגונה‬
‫מכמה טעמים‪ ,‬אך כאשר הוא התיישב לכתוב את פסק ההלכה‬
‫אירעו לו כמה טרדות והוא נאלץ לדחות את כתיבת הנימוקים‬
‫לפסיקה להזדמנות אחרת‪ ,‬וכאשר התיישב שוב לכתוב חזרו וצצו‬
‫לו טרדות ועיכובים שונים עד שחלפו למעלה מעשרה שבועות‬
‫עד להשלמת מלאכת כתיבת הפסיקה ההלכתית‪ ,‬עיכובים אלו‬
‫הדליקו אצל החתם סופר נורה אדומה שמא מן השמים מעכבים‬
‫אותו מלהתיר את העגונה‪ ,‬ולכן בסיום תשובתו ההלכתית [שהודפסה‬

‫בשו"ת חתם סופר אבן העזר חלק א' תשובה פ'] הוא הוסיף וכתב‪:‬‬

‫"אך היות כי כל הדברים האלה וכל החיזיון הזה כבר עלה על‬
‫רעיוני משעה ראשונה‪ ,‬ומשמים עיכבוני בכתיבת תשובה זו יותר‬
‫מערך עשר שבועות‪ ,‬וכתבתי מעט שוב הקיפוני טרדין ונתעכב‬
‫יום וימים ועשרה ימים וכן כמה פעמים עד שאמרתי הלא דבר‬
‫הוא דלא מסתייעא מילתא‪[ ,‬כלומר יש דברים בגו שאין לי סיוע‬
‫ממרומים בכתיבת הפסיקה ההלכתית]‪ ,‬על כן קיבלתי עלי בקבלה‬
‫גמורה שלא לסמוך בענין זה עלי דידי‪[ ,‬ומפני כן החליט החתם‬
‫סופר שהוא לא יהיה שותף בקבלת ההחלטה להתיר את העגונה]‪,‬‬
‫וכאילו לא נאמרו הדברים הנ"ל מפי כלל‪ ,‬ואינני מונע דברי תורה‬
‫ואני שולח למעלתכם יראו ויעיין דרוש וקבל שכר‪ ,‬אבל למעשה‬
‫יעשו הם לפי הכרעתם או מטעמא דידי או משארי טעמא‪[ ,‬ושליחת‬
‫הנימוקים להיתר אינם בכדי שהם יצרפו את החתם סופר לרשימת‬
‫המתירים‪ ,‬אלא מטרת שליחת הנימוקים להיתר היתה רק בכדי‬
‫ששאר הרבנים יעיינו בתוכן הדברים וילמדו מזה את צדדי ההיתר‪,‬‬

‫ויחליטו כפי הבנתם האם להתיר את העגונה או לאו]‪.‬‬