Page 112 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪' -‬ו הלע‬ ‫מתנת‬ ‫ביק‬

‫עלה ו'‬

‫גורל ההדיוטות‬

‫או לכאן‪ ,‬אך כשעם ישראל היה זכאי אזי הגורל של‬ ‫עד כאן הארכנו בשיטת החות יאיר וההולכים‬
‫השעירים היה כגורל של חלוקת הארץ שנעשה‬ ‫בשיטתו הסבורים שהגורל איננו הכרעה קונבנציונלית‬
‫בהשגחה משמים‪ ,‬וכמו שאמרו (משלי ט"ז ל"ג) "בחיק‬ ‫אלא הוא אמצעי לקבלת שדר שמימי‪ ,‬אך רבי יצחק‬
‫יוטל הגורל ומה' כל משפטו"‪ ,‬וכביטוי לכך שהגורל‬ ‫עראמה ז"ל [שהיה ממגורשי ספרד ומפורסם בכינויו‬
‫היה נעשה בהשגחה מיוחדת משמים היה תמיד‬ ‫בעל העקידה] בספרו עקדת יצחק (פרשת אחרי מות שער‬
‫עולה הגורל לה' ביד ימין‪ ,‬וכמו שכתוב "ימין ה'‬ ‫ס"ג) כתב שלא כל הגורלות שווים‪ ,‬ואמנם יש גורלות‬
‫שכוחם הוא שמימי אך יש גורלות שהתוצאות שלהם‬
‫רוממה" (תהילים קי"ח ט"ז)‪.‬‬ ‫אינם אלא כמקרה‪ ,‬כך שלפי דבריו אין הכרח שלכל‬
‫גורל יש כוח שמימי כי הרי יש גם גורלות שהתוצאות‬
‫גורל יונה‬ ‫שלהם אינן אלא מקריות‪ ,‬וממילא גם גורל שאין לו‬
‫כוח שמימי עדיין יש בו תוקף כאופציה משפטית‬
‫ועל פי זה מבאר בעל העקידה היאך הסתמכו‬
‫המלחים להשליך את יונה לים על פי הגורל‪ ,‬והרי‬ ‫לביצוע חלוקה ופשרה בין המתדיינים‪.‬‬
‫זה ממש עצה נבערה‪ ,‬כי הרי כשהם עשו גורל בין‬
‫יורדי האנייה הרי ללא ספק אחד מהם יעלה בגורל‪,‬‬ ‫היה גורל עולה בימין‬
‫ומי אמר להם שאחד מיורדי האנייה הוא האשם‪,‬‬
‫אלא מבאר בעל העקידה שהם הפילו כמה וכמה‬ ‫ודבריו של בעל העקידה מיוסדים על הגמרא‬
‫פעמים גורל וכמו שכתוב "ונפילה גורלות" (יונה א'‬ ‫ביומא (דף ל"ט עמוד א') "תנו רבנן ארבעים שנה‬
‫ז') ובכל הפעמים עלה שמו של יונה בגורל‪ ,‬ובגלל‬ ‫ששמש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין‪[ ,‬כלומר‬
‫ריבוי הפעמים לכן הם הבינו שגורל זה איננו כגורל‬ ‫שכששמעון הצדיק שימש ככהן גדול היתה‬
‫ההדיוטות שאינו אלא כמקרה‪ ,‬אלא גורל זה מכוון‬ ‫מתרחשת תופעה מופלאה‪ ,‬שכשהיו מטילים בבית‬
‫משמים‪ ,‬ולכן על סמך תוצאות הגורלות הם החליטו‬ ‫המקדש גורל בין שני השעירים מי מהם יהיה לה'‬
‫ומי מהם ילך לעזאזל‪ ,‬באופן קבע הגורל שהיה כתוב‬
‫להשליך את יונה לים‪.‬‬ ‫עליו לה' היה עולה ביד ימין‪ ,‬ואילו הגורל שהיה‬
‫כתוב עליו לעזאזל היה עולה ביד שמאל]‪ ,‬מכאן‬
‫גורל הדיוטות‬ ‫ואילך פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל"‪,‬‬
‫וצריך להבין מה המיוחד בזה שהגורל היה עולה‬
‫ומתבאר מדברי בעל העקידה שלא כדברי‬ ‫ביד ימין‪ ,‬ומבאר בעל העקידה שכשעם ישראל‬
‫החות יאיר הסבור שכל הגורלות הנעשים הם על פי‬ ‫לא היה זכאי אזי הגורל שנעשה בין שני השעירים‬
‫ההשגחה העליונה ולכן פסק החות יאיר שבאם יש‬ ‫היה כסתם גורלות של הדיוטות שאינו אלא הכרעה‬
‫בהם פגם הם בטלים ומבוטלים‪ ,‬אבל מדברי בעל‬ ‫מקרית בין שני הצדדים‪ ,‬ופעמים שהגורל לה' יעלה‬
‫העקידה אנו למדים שגורל ההדיוטות אינו אלא‬ ‫בימין ופעמים שיעלה בשמאל ללא כל נטייה לכאן‬
‫לצד המקרה ללא כל זיקה שמימית‪ ,‬ורק כשזוכים‬
‫אזי הגורל הוא בהשגחה מיוחדת‪ ,‬ולפי דברי בעל‬