Page 112 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 112

‫משה‬  ‫'א גירש ‪' -‬ו הלע‬                              ‫מתנת‬  ‫ביק‬

                                                         ‫עלה ו'‬

     ‫גורל ההדיוטות‬

‫או לכאן‪ ,‬אך כשעם ישראל היה זכאי אזי הגורל של‬       ‫עד כאן הארכנו בשיטת החות יאיר וההולכים‬
‫השעירים היה כגורל של חלוקת הארץ שנעשה‬              ‫בשיטתו הסבורים שהגורל איננו הכרעה קונבנציונלית‬
‫בהשגחה משמים‪ ,‬וכמו שאמרו (משלי ט"ז ל"ג) "בחיק‬      ‫אלא הוא אמצעי לקבלת שדר שמימי‪ ,‬אך רבי יצחק‬
‫יוטל הגורל ומה' כל משפטו"‪ ,‬וכביטוי לכך שהגורל‬      ‫עראמה ז"ל [שהיה ממגורשי ספרד ומפורסם בכינויו‬
‫היה נעשה בהשגחה מיוחדת משמים היה תמיד‬              ‫בעל העקידה] בספרו עקדת יצחק (פרשת אחרי מות שער‬
‫עולה הגורל לה' ביד ימין‪ ,‬וכמו שכתוב "ימין ה'‬       ‫ס"ג) כתב שלא כל הגורלות שווים‪ ,‬ואמנם יש גורלות‬
                                                   ‫שכוחם הוא שמימי אך יש גורלות שהתוצאות שלהם‬
                        ‫רוממה" (תהילים קי"ח ט"ז)‪.‬‬  ‫אינם אלא כמקרה‪ ,‬כך שלפי דבריו אין הכרח שלכל‬
                                                   ‫גורל יש כוח שמימי כי הרי יש גם גורלות שהתוצאות‬
              ‫גורל יונה‬                            ‫שלהם אינן אלא מקריות‪ ,‬וממילא גם גורל שאין לו‬
                                                   ‫כוח שמימי עדיין יש בו תוקף כאופציה משפטית‬
‫ועל פי זה מבאר בעל העקידה היאך הסתמכו‬
‫המלחים להשליך את יונה לים על פי הגורל‪ ,‬והרי‬                    ‫לביצוע חלוקה ופשרה בין המתדיינים‪.‬‬
‫זה ממש עצה נבערה‪ ,‬כי הרי כשהם עשו גורל בין‬
‫יורדי האנייה הרי ללא ספק אחד מהם יעלה בגורל‪,‬‬                ‫היה גורל עולה בימין‬
‫ומי אמר להם שאחד מיורדי האנייה הוא האשם‪,‬‬
‫אלא מבאר בעל העקידה שהם הפילו כמה וכמה‬             ‫ודבריו של בעל העקידה מיוסדים על הגמרא‬
‫פעמים גורל וכמו שכתוב "ונפילה גורלות" (יונה א'‬     ‫ביומא (דף ל"ט עמוד א') "תנו רבנן ארבעים שנה‬
‫ז') ובכל הפעמים עלה שמו של יונה בגורל‪ ,‬ובגלל‬       ‫ששמש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין‪[ ,‬כלומר‬
‫ריבוי הפעמים לכן הם הבינו שגורל זה איננו כגורל‬     ‫שכששמעון הצדיק שימש ככהן גדול היתה‬
‫ההדיוטות שאינו אלא כמקרה‪ ,‬אלא גורל זה מכוון‬        ‫מתרחשת תופעה מופלאה‪ ,‬שכשהיו מטילים בבית‬
‫משמים‪ ,‬ולכן על סמך תוצאות הגורלות הם החליטו‬        ‫המקדש גורל בין שני השעירים מי מהם יהיה לה'‬
                                                   ‫ומי מהם ילך לעזאזל‪ ,‬באופן קבע הגורל שהיה כתוב‬
                          ‫להשליך את יונה לים‪.‬‬      ‫עליו לה' היה עולה ביד ימין‪ ,‬ואילו הגורל שהיה‬
                                                   ‫כתוב עליו לעזאזל היה עולה ביד שמאל]‪ ,‬מכאן‬
            ‫גורל הדיוטות‬                           ‫ואילך פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל"‪,‬‬
                                                   ‫וצריך להבין מה המיוחד בזה שהגורל היה עולה‬
‫ומתבאר מדברי בעל העקידה שלא כדברי‬                  ‫ביד ימין‪ ,‬ומבאר בעל העקידה שכשעם ישראל‬
‫החות יאיר הסבור שכל הגורלות הנעשים הם על פי‬        ‫לא היה זכאי אזי הגורל שנעשה בין שני השעירים‬
‫ההשגחה העליונה ולכן פסק החות יאיר שבאם יש‬          ‫היה כסתם גורלות של הדיוטות שאינו אלא הכרעה‬
‫בהם פגם הם בטלים ומבוטלים‪ ,‬אבל מדברי בעל‬           ‫מקרית בין שני הצדדים‪ ,‬ופעמים שהגורל לה' יעלה‬
‫העקידה אנו למדים שגורל ההדיוטות אינו אלא‬           ‫בימין ופעמים שיעלה בשמאל ללא כל נטייה לכאן‬
‫לצד המקרה ללא כל זיקה שמימית‪ ,‬ורק כשזוכים‬
‫אזי הגורל הוא בהשגחה מיוחדת‪ ,‬ולפי דברי בעל‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117