Page 108 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 108
משה 'א גירש ' -ה הלע מתנת קח
מצד התחכמות אך בגורל תחלק הארץ ,וכן סמכו מכיון שכבר נקבע הסדר על חלקים אלו אם כן
על הגורל במיתת עכן ויונתן לולי שפדאוהו העם, מדוע שנעשה עליהם שוב גורל חדש ,ואלא מהלכה
ונאמר 'בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו' (משלי ט"ז זו מתבאר שהגורל ביסודו הינו הכרעה שמימית,
ל"ג) ...מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו כאשר באמצעות הגורל אנו מצפים לקבל הכרעה
השגחה עליונה כמו שכתוב 'הבה תמים' (שמואל א' ,י"ד שמימית על הנידון המשפטי כיצד לחלק את
מ"א) ,מה שאין כן אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר הנכסים ,ומאחר ומדובר בשימוש באמצעי שמימי
שמי שזכה מאת ה' היתה זאת ,הן שהקלקול על ידי לכן כל זיוף או סטייה או טעות שנעשה בתהליך
תחבולת אנוש או בשגגה על כל פנים הגורל מקולקל הגורל הינו מהווה פגם בהכרעת הגורל ,ושוב אין
ומצי כל חד למימר אילו נעשה הגורל כהוגן היה בגורל כל שדר משמים לקבלת ההכרעה ,ומפני כן
קיימא לי שעתי על פי מזלי או על פי תפילתי שיתן לי מכיון שהגורל הראשון נעשה ללא שלוי היה שותף
בו התברר שהינו גורל של טעות ,ושוב אין לגורל
הצלחה בכל עסקיי יותר". זה כל ערך והינו בטל ומבוטל ,ולא ניתן כלל וכלל
להסתמך עליו ,כי גורל טעות אינו מהווה אמצעי
מה' כל משפטו לקבלת שדר שמימי ,ושוב ממילא אין לו כל ערך,
כי הרי כל מהות הגורל אינו אלא אמצעי לקבלת
ובמשלי (ט"ז ל"ג) כתוב "בחיק יוטל את הגורל אות משמים כיצד לחלק את הירושה ,ולכן אם היה
ומה' כל משפטו" ,וכתב שם רש"י "ומה' כל משפטו פגם בתהליך הגורל ושוב הוא אינו משמש כאמצעי
-לברור לכל אחד ואחד חלקו" ,ושם במצודות דוד לקבלת השדר השמימי ממילא אין לגורל כזה כל
"ואמר בזה אל תהרהרו על הגורל לומר שבא בקרי
והזדמן ,כי בעוד הטילו פתקי הגורל אל החיק עד ערך ואי אפשר כלל להסתמך על תוצאותיו.
לא הוציאום ,כבר נגזר משפט הדבר מה' וזכה כל א'
ולכן למרות שעל חלקים א' ב' ה' ו' כבר הוטל
בחלקו אשר חלק לו אלוק ממעל". עליהם גורל בין ראובן לשמעון ,אך כיון שהתברר
שהגורל היה בטעות כי הרי לוי לא היה שותף בו
מבזים את הגורל ממילא גורל זה אינו יכול לשמש כאמצעי לקבלת
הכרעות שמימיות על חלוקת הירושה והינו חסר כל
ובשו"ת כתב סופר (חושן משפט תשובות נוספות סימן ערך ,ולכן ראובן ושמעון צריכים לחזור ולהטיל גורל
ב') יצא בחריפות כנגד אלו שערערו על תוצאות חדש גם על חלקים אלו ,כי הגורל הראשון הינו כלא
הגורל שנערך בקהילתם בהקשר לבחירת רב
היה.
לקהילה ,וכה כתב להם הכתב סופר:
דברי החוות יאיר
"נתתי שמחה בלבי כאשר שמעתי כי התאספו
בקהלתכם ראשי עם יחד ונועצו יחדיו לעשות גורל וכן ביאר את ענין הגורל בשו"ת חות יאיר (סימן
מי ישב על כסא כבודם ,ואת אשר פי ה' יקבנו אשר ס"א) וכלשונו "גורל הנעשה שלא כהוגן בטל ,כי ראינו
יעלה עליו הגורל הוא הקדוש להיות הורם ומורם, מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על
על פיו יצאו ויבואו בדרכי ה' ,הוא ידריכם דרך ישכון הגורל באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש
אור תורה ויראה ,וכאשר זממו כן עשו ,ועלה הגורל
על ידיד נפשי הרב החריף ובקי בעל פיפיות כקש"ת