Page 109 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 109
מתנת גורלה משה קט
על הגורל כעובר על עשרת הדברות" ,ודבריהם מה"ו שמעון נ"י ואת שאהבה נפשי מצאתי להיות
צוטטו בכנסת הגדולה (סימן קע"ג הגהות בית יוסף סוף כי יודע אני אותו מאז לאיש צדיק ותמים ידיו רב
אות ב') ,ובתשובות שבות יעקב (חלק ג' סימן קס"ח), לו בתורה ,איבעית אימא גמרא מלא וגדוש הרבה
ובעוד מספרי הפוסקים ,ובספר דברי גאונים (כלל למד בש"ס ופוסקים בקי בחדרי תורה ,ואיבעית
כ' אות א') תמה מה ענין הגורל לעשרת הדברות, אימא סברא חרב פיפיות בידו רב גוברין באורייתא
ופירש בזה הגאון רבי דוד שפרבר זצ"ל [שהיה משדד עמקים דולה מים מבורות עמוקים ,בעל
מגדולי רבני רומניה בדור שלפני השואה] בספרו מדות טובות שבעתים מזוקקות ,יודע לכלכל דבריו
שו"ת אפרקסתא דעניא (חלק א' סימן קכ"ו) שמכיון באגדה ומוסר אשר לנפש שומעת ערבים ומתוקים,
שכל ענין מתן תורה וקיום המצוות תלוי באמונת יורה יורה לעם ה' לקהלה נאה כמות שהיא משפטים
ההשגחה הפרטית ושאין שום דבר במקרה ,וכפי ישרים וחוקים ,לו נאה ולו יאה ,ושמחתי כמוצא
שכתב הרמב"ן בפירושו לתורה (סוף פרשת בא) "שאין
לאדם חלק בתורת משה רבינו ,עד שנאמין בכל שלל רב.
דברינו ומקרינו שכולם ניסים ,אין בהם טבע ומנהגו
של עולם" ,ממילא כל החולק על הגורל ואומר אבל ערבה שמחתי ,שמעתי ותרגז בטני כי בא
שתוצאות הגורל אינו אלא מקרה ,הרי הוא ככופר השטן והתייצב בתוך עדת ה' יש בתוכם חוזרים
בהשגחה שהיא יסוד כל התורה ,ולכן העובר על לאחוריהם ,ומענה בפיהם כי חוששים לדברי כותב
כזב דברים בדויים דברי הבל וריק יסכר פי דוברי
הגורל כעובר על עשרת הדברות. שקר הדוברים על צדיק עתק מטילי מום בקדשים,
ולולא שמעתי מאיש נאמן רוח צדיק תמים דבר זה
הגורל בטל ומבוטל לא האמנתי ,איך תהי' כזאת בישראל ,מקום אשר
יראת ה' בקרבם לבזות ת"ח כמוהו כדי בזיון וקצף
נמצא שהגורל איננו רק צורה כיצד לקבוע לחרפת עולם יהי' לו וקללת חז"ל על המבזה ת"ח
חלוקה כאשר אין סיבה הגיונית כיצד לבצעה, ידועה ,ומצוה לדון כל איש מישראל לזכות אולי אלו
ואלא שגורל הינו שימוש בשדר שמימי ,ומפני כן לא שמו על לבם כי לא טוב עשו ,ורע מעשיהם כי
טוען החות יאיר שאם הגורל לא נעשה ביושר אף מבזים בגורל אשר בו נתחלק הארץ ...וכן מעשים
שהניסיון להטות את תוצאות הגורל לא השפיעו בכל יום פוסקים עפ"י גורל ,ועיין מגן אברהם (סי'
כלל על תוצאות ההגרלה ,אך כיון שמהותו של קל"ב ס"ק ב') ,ולא נחשדו אצלי כי יעשו שלא כדין
הגורל הינו אמצעי לקבלת שדר שמימי ,על כן כל וחסרון ידיעה הוא זה שסוברים כי גורל אין בו ממש,
שהגורל אינו תקין ממילא אינו משמש כאמצעי ולו יהיבנא טעותייה מה יעשו לחלול השם ולבזיון
התורה גדול כזה לא תהיה כזאת בישראל לא תקום
לאות משמים והינו בטל ומבוטל.
ולא תהיה".
ומחמת זאת הורה החוות יאיר על מעשה שאירע
בביתו בחג הפורים כאשר היה טוב לב המסובים ביין כעובר על עשרת הדיברות
והם החליטו לעשות גורל על גביע מזהב ,ואכן הם
עשו גורל ורבי שמעון זכה בגביע ,אך אחר כך התברר ובתשובות הגאונים (דפוס קושטא סימן ס') הפליג
ששמו של רבי יהודה לא הוכנס לגורל ,ובעקבות זאת בחומרת העובר על הגורל ,וכתוב שם "שכל העובר