Page 509 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גנר‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫אמנם בספר זכר שמחה (סימן רי"ד) הביא‬ ‫כשאנו בין האומות‬
‫מהגאון רבי שמואל מסלנט זצ"ל שכתב שיש‬
‫שיטות שאיסור לא תחנם בזמן הזה אינו אלא‬ ‫ואמנם בפרי מגדים (סימן ש"ו אשל אברהם‬
‫מדרבנן‪ ,‬ומטעם זה הוא דן שיתכן ולשיטות אלו‬ ‫ס"ק כ') כתב שכיום מכיוון שאנו בין האומות לכן‬
‫יהיה מותר למכור בזמן הזה לנוכרי קרקע בארץ‬ ‫איסור לא תחנם אינו נוהג‪ ,‬ודבריו הינם חידוש גדול‬
‫במקום שהמניעה מהמכירה תגרור איבה ושנאה‬ ‫ולא נמצא כן בדברי שאר הפוסקים‪ ,‬ואדרבה הרבה‬
‫מהגויים‪ ,‬כי איסור שאינו אלא מדרבנן במקרים‬ ‫דיו נשפך והרבה קולמוסים נשתברו סביב שאלת‬
‫מסוימים אפשר להתירו מפני דרכי שלום‪ ,‬וכבר‬ ‫איסור לא תחנם בדיונים מעשיים רבים שאירעו‬
‫הזכרנו מהנצי"ב שכתב אודות אלו המוכרים‬ ‫בזמן הזה הנוגעים לאיסור לא תחנם‪ ,‬וכפי שניתן‬
‫את קרקעותיהם לנוכרים בכדי להינצל מאיסור‬ ‫לראות כן בהרבה מספרי הפוסקים ובתשובות‬
‫שמיטה‪ ,‬שהם נמשלים לאדם שבורח מהזאב ופגע‬ ‫האחרונים‪ ,‬וכבר תמה עליו האבני נזר (יורה דעה‬
‫בו הארי‪ ,‬כי איסור שמיטה בזמן הזה לרוב הפוסקים‬ ‫סימן תנ"ח אות י"ז) שבוודאי איסור לא תחנם נוהג‬
‫הינו איסור דרבנן‪ ,‬ואילו איסור לא תחנם הינו איסור‬ ‫גם בזמן הזה‪ ,‬והוכחה לכך היא שהרי איסור לא‬
‫תחנם הינו הלכה פסוקה בשולחן ערוך ביורה דעה‪,‬‬
‫תורה אף בזמן הזה לכל השיטות‪.‬‬ ‫ולא נזכר בפוסקים שאיסור זה אינו נוהג בזמן הזה‪.‬‬

‫והעולה מכל זה שבוודאי הלכה למעשה איסור לא תחנם נוהג גם בזמן הזה‪ .‬אלא‬
‫שעדיין יש מקום לדיון שהאיסור לא נאמר ביחס לכל הנוכרים היושבים כיום בארץ‪,‬‬
‫הן מחמת היותם במעמד של גר תושב‪ ,‬וכדלהלן עלה ו'‪ ,‬והן מחמת היותם מאמינים‬

‫בא‪-‬ל אחד‪ ,‬וכדלהלן עלה ז'‪.‬‬

‫עלה ו'‬

‫גר תושב בזמן הזה‬

‫מדרשה של גזירה שווה [שהוא אחד מדרכים‬ ‫ברמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י' הלכה ו')‬
‫שהתורה נדרשת בהם]‪ ,‬כלומר שמאחר ובענין‬ ‫כתב שאין איסור לא ישבו נוהג ביחס לגר תושב‪,‬‬
‫גר תושב כתוב "בטוב לו לא תוננו" (דברים פרק‬ ‫דהיינו גוי המקבל על עצמו בפני בית דין לשמור על‬
‫כ"ג פסוק י"ז) ובעבד עברי כתוב "כי טוב לו עמך"‬ ‫שבעת מצוות בני נח‪[ ,‬ולעיל עלה ב' כתבנו שלדעת‬
‫(דברים פרק ט"ו פסוק ט"ז)‪ ,‬הרי שבשני הנושאים‬ ‫המנחת חינוך אף שאיסור לא ישבו אינו נוהג ביחס‬
‫כתוב מילה זהה 'טוב לו'‪ ,‬ולכן משווה הגמרא את‬ ‫לגר תושב‪ ,‬אך איסור לא תחנם נוהג אף ביחס לגר‬
‫שני הנושאים ודורשת "מה עבד עברי אינו נוהג אלא‬ ‫תושב‪ ,‬אבל החזון איש הוכיח שאף איסור לא תחנם‬
‫בזמן שהיובל נוהג אף גר תושב אין מקבלים אותו‬ ‫אינו נוהג ביחס לגר תושב]‪ ,‬אך כתב הרמב"ם שבזמן‬
‫אלא בזמן שהיובל נוהג"‪ ,‬ואם כן בזמן הזה מכיוון‬ ‫שאין היובל נוהג אין מקבלים גר תושב‪ ,‬ומקור דבריו‬
‫מהגמרא בערכין (דף כ"ט עמוד א') הלומדת זאת‬
‫שאין היובל נוהג ממילא אין מקבלים גר תושב‪.‬‬