Page 509 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 509
גנר משה רכממו חקמ מתנת
אמנם בספר זכר שמחה (סימן רי"ד) הביא כשאנו בין האומות
מהגאון רבי שמואל מסלנט זצ"ל שכתב שיש
שיטות שאיסור לא תחנם בזמן הזה אינו אלא ואמנם בפרי מגדים (סימן ש"ו אשל אברהם
מדרבנן ,ומטעם זה הוא דן שיתכן ולשיטות אלו ס"ק כ') כתב שכיום מכיוון שאנו בין האומות לכן
יהיה מותר למכור בזמן הזה לנוכרי קרקע בארץ איסור לא תחנם אינו נוהג ,ודבריו הינם חידוש גדול
במקום שהמניעה מהמכירה תגרור איבה ושנאה ולא נמצא כן בדברי שאר הפוסקים ,ואדרבה הרבה
מהגויים ,כי איסור שאינו אלא מדרבנן במקרים דיו נשפך והרבה קולמוסים נשתברו סביב שאלת
מסוימים אפשר להתירו מפני דרכי שלום ,וכבר איסור לא תחנם בדיונים מעשיים רבים שאירעו
הזכרנו מהנצי"ב שכתב אודות אלו המוכרים בזמן הזה הנוגעים לאיסור לא תחנם ,וכפי שניתן
את קרקעותיהם לנוכרים בכדי להינצל מאיסור לראות כן בהרבה מספרי הפוסקים ובתשובות
שמיטה ,שהם נמשלים לאדם שבורח מהזאב ופגע האחרונים ,וכבר תמה עליו האבני נזר (יורה דעה
בו הארי ,כי איסור שמיטה בזמן הזה לרוב הפוסקים סימן תנ"ח אות י"ז) שבוודאי איסור לא תחנם נוהג
הינו איסור דרבנן ,ואילו איסור לא תחנם הינו איסור גם בזמן הזה ,והוכחה לכך היא שהרי איסור לא
תחנם הינו הלכה פסוקה בשולחן ערוך ביורה דעה,
תורה אף בזמן הזה לכל השיטות. ולא נזכר בפוסקים שאיסור זה אינו נוהג בזמן הזה.
והעולה מכל זה שבוודאי הלכה למעשה איסור לא תחנם נוהג גם בזמן הזה .אלא
שעדיין יש מקום לדיון שהאיסור לא נאמר ביחס לכל הנוכרים היושבים כיום בארץ,
הן מחמת היותם במעמד של גר תושב ,וכדלהלן עלה ו' ,והן מחמת היותם מאמינים
בא-ל אחד ,וכדלהלן עלה ז'.
עלה ו'
גר תושב בזמן הזה
מדרשה של גזירה שווה [שהוא אחד מדרכים ברמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י' הלכה ו')
שהתורה נדרשת בהם] ,כלומר שמאחר ובענין כתב שאין איסור לא ישבו נוהג ביחס לגר תושב,
גר תושב כתוב "בטוב לו לא תוננו" (דברים פרק דהיינו גוי המקבל על עצמו בפני בית דין לשמור על
כ"ג פסוק י"ז) ובעבד עברי כתוב "כי טוב לו עמך" שבעת מצוות בני נח[ ,ולעיל עלה ב' כתבנו שלדעת
(דברים פרק ט"ו פסוק ט"ז) ,הרי שבשני הנושאים המנחת חינוך אף שאיסור לא ישבו אינו נוהג ביחס
כתוב מילה זהה 'טוב לו' ,ולכן משווה הגמרא את לגר תושב ,אך איסור לא תחנם נוהג אף ביחס לגר
שני הנושאים ודורשת "מה עבד עברי אינו נוהג אלא תושב ,אבל החזון איש הוכיח שאף איסור לא תחנם
בזמן שהיובל נוהג אף גר תושב אין מקבלים אותו אינו נוהג ביחס לגר תושב] ,אך כתב הרמב"ם שבזמן
אלא בזמן שהיובל נוהג" ,ואם כן בזמן הזה מכיוון שאין היובל נוהג אין מקבלים גר תושב ,ומקור דבריו
מהגמרא בערכין (דף כ"ט עמוד א') הלומדת זאת
שאין היובל נוהג ממילא אין מקבלים גר תושב.