Page 505 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫טמר‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫שהגוי כבר בין כך יושב כאן ולמוכר אין כל אפשרות‬ ‫מתחת ידו קרקע אחרת‪ ,‬אבל אם הקרקע שהגוי‬
‫למנוע מהגוי לדור כאן בקרקע‪ ,‬כך שבזה שהיהודי‬ ‫רוכש היא יותר גדולה מהקרקע שהוא מוכר‪,‬‬
‫מוכר לגוי את הבית המשמעות היחידה של זה הינה‬ ‫במקרה זה אף ששתי הקרקעות ערכם זהה‪ ,‬אך‬
‫רק שהיהודי ירוויח שהגוי ישלם לו על הקרקע‪ ,‬אבל‬ ‫מכיוון שמחמת מכירה זו מתעצמת אחיזתו של הגוי‬
‫מחמת המכירה אין כל חיזוק להתיישבותו של הגוי‬ ‫בארץ‪ ,‬ממילא אין בזה כל היתר והמוכר יעבור על‬
‫בקרקע והיאחזותו בה‪ ,‬ממילא אין זה כלול באיסור‬
‫איסור לא תחנם‪.‬‬
‫לא תחנם‪.‬‬
‫‪-‬ב‪-‬‬
‫רכישה שלא תמומש‬
‫האיסור הינו פעולת ההקנאה או התוצאה‬
‫ובספר שו"ת הר צבי (חלק יורה דעה סימן‬
‫קכ"ג) כתב הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל שלפי‬ ‫והגאון רבי שניאור זלמן מלובלין זצ”ל האריך‬
‫דברי הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין זצ”ל נמצא‬ ‫שם בתשובתו לייסד את חידושו שאיסור לא תחנם‬
‫שאם היהודי מוכר קרקע לגוי והדבר ברור שהגוי‬ ‫אינו מחמת פעולת ההקנאה אלא הינו מחמת‬
‫לא יממש את הרכישה‪ ,‬או שהגוי לא יבוא להתגורר‬ ‫התוצאה שהנוכרי מתיישב בארץ ונאחז בה‪ ,‬והוא‬
‫כאן והוא רוכש את הקרקע רק להשקעה‪ ,‬במקרים‬ ‫דייק כן מדברי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה (פרק‬
‫אלו לא יהיה איסור לא תחנם כי הרי הוא לא נותן‬ ‫י' הלכה ד') שכתב "ומפני מה אין מוכרים להן‪,‬‬
‫לגוי כל חנייה בארץ‪ ,‬ואף שהוא מוכר לו את הקרקע‬ ‫משום שנאמר ולא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע‪,‬‬
‫אבל מכיוון שלא המכירה היא האיסור אלא נתינת‬ ‫שאם לא יהיה להן קרקע ישיבתן ישיבת ארעי היא"‪,‬‬
‫החנייה היא האיסור ממילא בכל מקרה שלא צפוי‬ ‫ומפורש ברמב"ם שאיסור לא תחנם הוא מחמת‬
‫שמחמת המכירה הגוי יתיישב בארץ אין זה בכלל‬ ‫שלולא מעשיך היה לגוי רק ישיבת ארעי ומחמת‬
‫שמכרת לו את הקרקע הוא קיבל חנייה קבועה‬
‫האיסור‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬ואם כן במקרה שאף ללא המכירה הגוי כבר‬

‫אך דברים אלו אינם מוסכמים‪ ,‬וכבר כתב בעל‬ ‫יושב בקרקע אין כל עילה לאסור את המכירה‪.‬‬
‫הכנסת הגדולה בספרו דינא דחיי (לאוין מ"ח דף‬
‫נ"ח) שאיסור לא תחנם אוסר למכור קרקע לגוי‬ ‫אנס מהיהודי את הקרקע‬
‫אפילו אם הוא לא יבוא לגור כאן‪ ,‬והוא מנמק את‬
‫פסיקתו שמאחר ואיסור לא תחנם מתייחס לפעולת‬ ‫ומטעם זה כתב הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין‬
‫הקניית הקרקע לגוי לכן נכלל בזה מכירת קרקע לגוי‬ ‫זצ”ל שאם הגוי אנס מיהודי קרקע באופן שבין אם‬
‫בין אם הגוי יבוא לגור כאן ובין אם הוא רק רוכש‬ ‫היהודי יתרצה ובין אם היהודי יתנגד בכל מקרה‬
‫קרקע להשקעה ואין לו כל מחשבה לבוא להתגורר‬ ‫הנכרי יגור כאן בקרקע‪ ,‬ממילא במקרה כזה לא יהיה‬
‫בקרקע הזאת‪ ,‬וגם החזון איש (יורה דעה סימן ס"ה‬ ‫איסור למכור את הקרקע לגוי‪ ,‬כי מאחר ואיסור‬
‫ס"ק ד') כתב להדיא שאיסור לא תחנם קיים גם‬ ‫לא תחנם לא מתייחס לפעולת ההקנאה שנאמר‬
‫במקרה שלפי ראות עינינו הגוי לא מעותד להתיישב‬ ‫שמאחר והיהודי מבצע קנין עם הגוי הוא עובר על‬
‫בקרקע‪ ,‬ויתכן שהחזון איש הבין כדעת הדינא דחיי‬ ‫האיסור‪ ,‬אלא האיסור הוא מחמת התוצאה שהיהודי‬
‫מסייע לגוי להיאחז בארץ הקודש‪ ,‬והרי במקרה זה‬