Page 502 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 502
משה 'ז ףנע ' -ד גשרי מתנת ומר
את הגויים אלא צריך גם ליישב יהודים במקומם, לא תחנם אלא מחמת מצוות ישוב הארץ ,אבל
ואף מלשון הגמרא "משום ישוב ארץ ישראל" מדברי המגן אברהם רואים שהוא סבור שמחמת
משמע שסיבת ההיתר הינה מחמת המצווה ליישב איסור לא תחנם יש חיוב לגאול את הקרקעות של
את הארץ ולא מחמת איסור לא תחנם ,וזה מוכיח
שאיסור לא תחנם אינו מורה אלא שלא לתן להם הארץ המוחזקים בידי הנוכרים.
חניה בארץ אבל בגין כך אין כל חיוב לגרשם
מהארץ ובוודאי שאין כל חיוב מחמת זאת לרכוש אך התוספת שבת הוכיח מפירושו של רש"י על
הגמרא בגיטין שלא כדברי המגן אברהם ,כי רש"י
מהם את ביתם. מפרש "משום ישוב ארץ ישראל -לגרש עובדי
כוכבים וליישב ישראל בה" ואם נאמר שסיבת
המסקנה ההיתר הוא מחמת איסור לא תחנם ,וכמו שכתב
המגן אברהם שאיסור לא תחנם מחייב לרכוש
למדנו מכל זאת שבוודאי שאיסור לא ישבו הינו מהגויים את חלקם בארץ ,אם כן מדוע רש"י
איסור החלטי ונחרץ יותר מאשר איסור לא תחנם, הוצרך לכתוב לגרש עובדי כוכבים וליישב ישראל
כי הרי מחמת איסור לא ישבו נאסר עלינו לאפשר בה ,והרי עיקרו של החיוב הוא לגרש את הגויים
לגויים כל היאחזות בארץ עד שלשיטת הרמב"ם מהארץ ולא לתן להם בה אחיזה בין אם יתיישבו
אף אסור לתן לגויים מעבר דרך הארץ ,ואף לראב"ד במקומם של הגויים יהודים ובין אם הארץ תישאר
שמתיר לאפשר להם לעבור בארץ אך גם הוא מודה שוממה ,כי הרי התכלית אינה יישוב היהודים
שמחמת איסור לא ישבו אסור להשכיר להם בתים אלא הפקעת הקרקעות מהנוכרים ,ואם כן היה די
וליתן להם אפילו ישיבת ארעי ,ויתרה מזאת למדנו שרש"י יכתוב לגרש עובדי כוכבים ומדוע הוצרך
מדברי המנחת חינוך שמחמת איסור לא ישבו רש"י להוסיף ולבאר שהמטרה היא מלבד גירוש
אנו מחויבים אף ליטול מהגויים את קרקעותיהם הגויים גם ליישב בה את ישראל ,ואלא בהכרח
ולגרשם מהארץ ,וכל זה נתחדש באיסור לא ישבו שאין סיבת ההיתר מחמת לא תחנם אלא מחמת
מצוות ישוב הארץ שבעבור זאת לא מספיק לגרש
ואינו נכלל באיסור לא תחנם.
נמצא שמצד אחד איסור לא תחנם מקיף פרטים שלא נכללו באיסור לא
ישבו [וכמו שהארכנו בזה בעלה ב'] ,ומאידך [כפי שראינו בעלה זה] איסור
לא ישבו הינו איסור החלטי ונחרץ יותר מאשר איסור לא תחנם ,כך שהיה
צורך ללמדנו הן את איסור לא ישבו והן את איסור לא תחנם.