Page 498 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 498
משה 'ז ףנע ' -ד גשרי מתנת במר
תושב אין היתר למכור לו קרקע בארץ המיועדת אבל כל זה רק ביחס לאיסור לא ישבו אבל
לעם ישראל. ביחס לאיסור לא תחנם לא אמר הראב"ד
את דבריו ,כי איסור זה אינו בכדי שלא נלמד
וממילא בזמן הזה מכיון שבית דין אינם ממעשיהם שנאמר שמאחר ונוכרי זה מתנהג כגר
מקבלים גר תושב לא יועיל לו מה שהוא מקבל על תושב ממילא יהיה מותר למכור לו קרקע בארץ
עצמו לשמור על שבעת מצות בני נח ,כי קבלה זו ישראל ,אלא איסור לא תחנם הינו מחמת שהארץ
אינה עושה אותו לגר תושב וההיתר הוא רק למי הינה מיועדת לעם ישראל ולכן אנו מחויבים
שהינו במעמד רשמי של גר תושב[ ,ועיין בזה עוד למנוע מהנוכרים להתיישב בארץ ,ומפני כך היה
ראוי לאסור למכור קרקע בארץ לכל הנוכרים אלא
להלן עלה ו']. שהותרה המכירה גם לנוכרים אם הינם במעמד
ולדברי הנצי"ב יש לנו הלכה נוספת שהתחדשה של גר תושב.
מאיסור לא תחנם ואיננה כלולה באיסור לא ישבו,
דהיינו האיסור למכור קרקע לגר תושב בזמן הזה, וממילא ביחס לאיסור לא תחנם אין להתיר
שמחמת איסור לא ישבו דעת הראב"ד היא שיש למכור קרקע בארץ אלא למי שקיבל גם באופן
להתיר זאת ,אך מחמת איסור לא תחנם אין כל פורמאלי מעמד של גר תושב ,אבל מי שאינו גר
היתר למכור קרקע אלא למי שנעשה גר תושב תושב אלא רק מתנהג כגר תושב אין כל היתר לתן
באופן פורמאלי ,ומאחר ובזמן הזה אין מקבלים לו חנייה בארץ ,כי אמנם אין חשש שהוא יחטיא
גר תושב ממילא יש לאסור למכור קרקע בארץ אותנו אבל איסור לא תחנם הרי איננו מחמת החשש
ישראל בזמן הזה גם לגוי שמתנהג כגר תושב מכיוון שהגוי יחטיא אותנו אלא כל שאינו במעמד של גר
שאיננו גר תושב באופן פורמאלי.
נמצא שבאיסור לא תחנם התחדשו כמה חידושים שלא נכללו
באיסור לא ישבו:
א .איסור לא ישבו נאמר רק כאשר ידינו תקיפה על האומות ואילו כאשר אין
ידינו תקיפה על האומות ואין לנו את היכולת להשיג את המטרה ש"לא ישבו
בארצך" לא נוהג איסור לא ישבו ,אבל איסור לא תחנם נוהג אף כשאין ידינו
תקיפה על האומות( ,רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק י' הלכה ו').
ב .לשיטת רש"י והסמ"ג והראב"ד איסור לא ישבו נוהג רק בשבעת העמים,
אבל איסור לא תחנם נוהג אף בשאר האומות ,אך הרמב"ם והחינוך סבורים
שאף איסור לא ישבו נוהג בשאר אומות.
ג .בספר דינא דחיי (לאו מ"ח עמוד נ"ח) כתב שהמוכר קרקע לנוכרי כאשר
הנוכרי לא מתעתד לדור בו אינו עובר על איסור לא ישבו אלא רק על איסור