Page 498 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 498

‫משה‬  ‫'ז ףנע ‪' -‬ד גשרי‬                           ‫מתנת‬  ‫במר‬

‫תושב אין היתר למכור לו קרקע בארץ המיועדת‬        ‫אבל כל זה רק ביחס לאיסור לא ישבו אבל‬
                                 ‫לעם ישראל‪.‬‬     ‫ביחס לאיסור לא תחנם לא אמר הראב"ד‬
                                                ‫את דבריו‪ ,‬כי איסור זה אינו בכדי שלא נלמד‬
‫וממילא בזמן הזה מכיון שבית דין אינם‬             ‫ממעשיהם שנאמר שמאחר ונוכרי זה מתנהג כגר‬
‫מקבלים גר תושב לא יועיל לו מה שהוא מקבל על‬      ‫תושב ממילא יהיה מותר למכור לו קרקע בארץ‬
‫עצמו לשמור על שבעת מצות בני נח‪ ,‬כי קבלה זו‬      ‫ישראל‪ ,‬אלא איסור לא תחנם הינו מחמת שהארץ‬
‫אינה עושה אותו לגר תושב וההיתר הוא רק למי‬       ‫הינה מיועדת לעם ישראל ולכן אנו מחויבים‬
‫שהינו במעמד רשמי של גר תושב‪[ ,‬ועיין בזה עוד‬     ‫למנוע מהנוכרים להתיישב בארץ‪ ,‬ומפני כך היה‬
                                                ‫ראוי לאסור למכור קרקע בארץ לכל הנוכרים אלא‬
                                 ‫להלן עלה ו']‪.‬‬  ‫שהותרה המכירה גם לנוכרים אם הינם במעמד‬

‫ולדברי הנצי"ב יש לנו הלכה נוספת שהתחדשה‬                                          ‫של גר תושב‪.‬‬
‫מאיסור לא תחנם ואיננה כלולה באיסור לא ישבו‪,‬‬
‫דהיינו האיסור למכור קרקע לגר תושב בזמן הזה‪,‬‬     ‫וממילא ביחס לאיסור לא תחנם אין להתיר‬
‫שמחמת איסור לא ישבו דעת הראב"ד היא שיש‬          ‫למכור קרקע בארץ אלא למי שקיבל גם באופן‬
‫להתיר זאת‪ ,‬אך מחמת איסור לא תחנם אין כל‬         ‫פורמאלי מעמד של גר תושב‪ ,‬אבל מי שאינו גר‬
‫היתר למכור קרקע אלא למי שנעשה גר תושב‬           ‫תושב אלא רק מתנהג כגר תושב אין כל היתר לתן‬
‫באופן פורמאלי‪ ,‬ומאחר ובזמן הזה אין מקבלים‬       ‫לו חנייה בארץ‪ ,‬כי אמנם אין חשש שהוא יחטיא‬
‫גר תושב ממילא יש לאסור למכור קרקע בארץ‬          ‫אותנו אבל איסור לא תחנם הרי איננו מחמת החשש‬
‫ישראל בזמן הזה גם לגוי שמתנהג כגר תושב מכיוון‬   ‫שהגוי יחטיא אותנו אלא כל שאינו במעמד של גר‬

               ‫שאיננו גר תושב באופן פורמאלי‪.‬‬

‫נמצא שבאיסור לא תחנם התחדשו כמה חידושים שלא נכללו‬
                                                          ‫באיסור לא ישבו‪:‬‬

‫א‪ 	.‬איסור לא ישבו נאמר רק כאשר ידינו תקיפה על האומות ואילו כאשר אין‬
‫ידינו תקיפה על האומות ואין לנו את היכולת להשיג את המטרה ש"לא ישבו‬
‫בארצך" לא נוהג איסור לא ישבו‪ ,‬אבל איסור לא תחנם נוהג אף כשאין ידינו‬

             ‫תקיפה על האומות‪( ,‬רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק י' הלכה ו')‪.‬‬

‫ב	‪ .‬לשיטת רש"י והסמ"ג והראב"ד איסור לא ישבו נוהג רק בשבעת העמים‪,‬‬
‫אבל איסור לא תחנם נוהג אף בשאר האומות‪ ,‬אך הרמב"ם והחינוך סבורים‬

                                    ‫שאף איסור לא ישבו נוהג בשאר אומות‪.‬‬

‫ג	‪ .‬בספר דינא דחיי (לאו מ"ח עמוד נ"ח) כתב שהמוכר קרקע לנוכרי כאשר‬
‫הנוכרי לא מתעתד לדור בו אינו עובר על איסור לא ישבו אלא רק על איסור‬
   493   494   495   496   497   498   499   500   501   502   503