Page 500 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫דמר‬

‫ובמנחת חינוך (מצווה צ"ד אות ב') דייק מלשונו‬ ‫זכות להתיישבות בארץ‪ ,‬אך לא נכלל בזה איסור‬
‫של החינוך שדעתו כראב"ד שאין לכלול באיסור לא‬ ‫לאפשר להם לעבור בארץ‪ ,‬וכלשונו "זאת לא‬
‫ישבו נתינת רשות לגויים למעבר בלבד אלא דווקא‬ ‫מצאנו ולא שמענו מעולם"‪ ,‬אך כבר פירש הכסף‬
‫איסור לאפשר לגויים ישיבה בארץ‪ ,‬ולמרות זאת‬ ‫משנה שהרמב"ם הבין שבכלל איסור זה גם נתינת‬
‫החינוך אסר גם להשכיר‪ ,‬וזה מוכיח כמו שביארנו‬ ‫אפשרות למעבר בלבד‪ ,‬כי הרי הטעם שהתורה‬
‫שאף לשיטת הראב"ד המתיר לאפשר לגויים מעבר‬ ‫אסרה שהגויים ישבו בינינו הוא בכדי שלא נלמד‬
‫בלבד אך גם הוא מודה שאסור להשכיר לגויים בית‬ ‫ממעשיהם‪ ,‬אם כן אף מעבר בלבד כלול באיסור זה‪,‬‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬ואיסור זה נתחדש מלא ישבו ואינו‬ ‫כי כל מגע עם הגויים עלול לגרום מצב שהיהודים‬

‫נכלל בלא תחנם‪.‬‬ ‫ילמדו מדרכיהם הקלוקלות‪.‬‬

‫חידוש ב' ‪ -‬החיוב לגרשם מבתיהם‬ ‫שכירות‬

‫אורנה היבוסי‬ ‫אלא שעדיין עלינו להבין את הצורך באיסור לא‬
‫ישבו לשיטת הראב"ד החולק על הרמב"ם וסבור‬
‫בסוף ספר שמואל (שמואל ב' פרק כ"ד פסוקים‬ ‫שלא נכלל באיסור לא ישבו אלא ישיבה בלבד‪,‬‬
‫י"ח ‪ -‬כ"ד) נאמר שדוד קנה את השטח שעליו נבנה‬ ‫ואם כן צריך להבין לשיטתו מה נתחדש באיסור‬
‫בית המקדש מאורנה היבוסי‪ ,‬והקשה המנחת חינוך‬ ‫לא ישבו שלא כלול באיסור לא תחנם‪ ,‬אך באמת‬
‫(מצווה רפ"ד אות כ"ג) היאך בזמן כיבוש ירושלים‬ ‫אף לשיטת הראב"ד איסור לא ישבו כולל דברים‬
‫הותירו את אורנה היבוסי בחלקו ולא נטלו ממנו את‬ ‫שאינם אסורים מחמת איסור לא תחנם‪ ,‬כי הרי‬
‫אחוזתו‪ ,‬והרי מחמת איסור לא ישבו אנו מחויבים‬ ‫במשנה (עבודה זרה דף כ' עמוד ב') נחלקו רבי‬
‫מאיר ורבי יוסי האם אסור להשכיר בית לגוי בארץ‪,‬‬
‫שלא להניח לגויים לישב בארץ ולהיאחז בה‪.‬‬ ‫ונפסק להלכה ברמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י'‬
‫הלכה ג') "ומשכירים להם בתים בארץ ישראל"‪ ,‬אך‬
‫ומבאר המנחת חינוך על פי דברי הגמרא‬ ‫כל זאת רק מחמת איסור לא תחנם אבל בזמן שיד‬
‫(עבודה זרה דף כ"ד עמוד ב') שאורנה היבוסי היה‬ ‫ישראל תקיפה על הגויים אין להשכיר להם בתים‬
‫גר תושב והרי איסור לא ישבו לא נאמר ביחס לגר‬ ‫מחמת איסור לא ישבו‪ ,‬ובזה אף הראב"ד שחלק על‬
‫תושב וכמפורש כן ברמב"ם (הלכות עבודה זרה‬ ‫הרמב"ם וסבר שנתינת רשות לגויים למעבר בלבד‬
‫פרק י' הלכה ו')‪ ,‬ולכן לא היה חיוב לנשל את אורנה‬ ‫אינו נכלל בלא ישבו‪ ,‬אך גם הוא מודה שמחמת‬
‫היבוסי מאחוזתו‪ ,‬אך מוסיף המנחת חינוך ומקשה‬ ‫איסור לא ישבו נאסר להשכיר לגויים קרקע בארץ‪,‬‬
‫שאף שמאחר ואורנה היה גר תושב לכן לא היה‬ ‫כי הרי הראב"ד לא חלק על רמב"ם אלא לענין‬
‫חיוב להוציא אותו מביתו מחמת איסור לא ישבו‪,‬‬ ‫זה שהרמב"ם כלל באיסור לא ישבו אפילו מעבר‬
‫אך מדוע שלא יהיו מחויבים להוציא אותו מביתו‬ ‫בלבד ולכן השיג הראב"ד וכתב "ישיבה כתיב בה‬
‫מחמת איסור לא תחנם והרי איסור לא תחנם‬ ‫ולא העברה"‪ ,‬אבל שכירות אסורה גם לראב"ד כי‬
‫נוהג אף ביחס לגר תושב‪[ ,‬וכבר הזכרנו (בעלה ב')‬
‫שהחזון איש חולק בזה על המנחת חינוך ומוכיח‬ ‫הרי גם זה בכלל ישיבה‪.‬‬
‫שאף איסור לא תחנם אינו נאמר ביחס לגר תושב‪,‬‬
‫אבל המנחת חינוך דייק מהרמב"ם שאיסור לא‬