Page 497 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫אמר‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫חידוש ה' ‪ -‬גר תושב בזמן הזה‬ ‫איסור לא ישבו אם הגוי קיבל על עצמו לשמור על‬
‫שבעת מצוות בני נח וקיבל מעמד של גר תושב‪,‬‬
‫עוד כתב שם הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים‬ ‫אך לא פורש ברמב"ם האם יש איסור לא תחנם‬
‫פרק י' הלכה ו') שבזמן שאין היובל נוהג אין‬ ‫בגר תושב‪ ,‬ובמנחת חינוך (מצווה רפ"ד אות כ"ג)‬
‫מקבלים גר תושב‪ ,‬אבל הראב"ד משיג על הרמב"ם‬ ‫כתב כדבר ברור שאף שאיסור לא ישבו אינו נוהג‬
‫וכותב "איני משווה לו בישיבת הארץ"‪ ,‬וביאר הכסף‬ ‫ביחס לגר תושב‪ ,‬אך איסור לא תחנם אוסר אף‬
‫משנה שהראב"ד סבור שלמרות שאין מקבלים‬ ‫למכור קרקע לגר תושב‪ ,‬והמנחת חינוך דייק כן מזה‬
‫באופן רשמי גר תושב בזמן הזה‪ ,‬אך אם הגוי קיבל‬ ‫שהרמב"ם לענין איסור לא ישבו כתב שאינו נוהג‬
‫על עצמו להתנהג כגר תושב ולשמור את שבעת‬ ‫ביחס לגר תושב‪ ,‬ואילו באיסור לא תחנם [הנזכר‬
‫המצוות של בני נח ממילא אין כל מניעה לאפשר לו‬ ‫ברמב"ם בהלכות עבודה זרה פרק י' הלכה ד'] לא‬
‫להתגורר בארץ‪ ,‬כי הרי כל הסיבה שהתורה אסרה‬ ‫חילק הרמב"ם בין גוי גמור ובין גר תושב‪ ,‬ומזה‬
‫עלינו לאפשר לנוכרי להתגורר בארץ בכדי שלא‬ ‫משתמע שדעת הרמב"ם היא שאיסור לא תחנם‬
‫יחטיא אותנו‪ ,‬אבל אם הוא מקבל על עצמו להתנהג‬
‫כשורה ולשמור את שבעת המצוות של בני נח‪ ,‬שוב‬ ‫נוהג אף ביחס לגר תושב‪.‬‬
‫אין כל מניעה לאפשר לו להתגורר בינינו גם אם‬
‫ולדברי המנחת חינוך ישנה עוד תוספת‬
‫באופן רשמי איננו בגדר גר תושב‪.‬‬ ‫באיסור לא תחנם שאינה כלולה באיסור לא ישבו‪,‬‬
‫דהיינו האיסור למכור לגר תושב קרקע בארץ‬
‫הלכה ולא למעשה‬ ‫הקודש‪ ,‬הלכה שאינה כלולה בלא ישבו אלא רק‬

‫ולכאורה לדברי הראב"ד יהיה מותר אף‬ ‫בלא תחנם‪.‬‬
‫בימינו למכור קרקע בארץ ישראל לנוכרי שקיבל‬
‫על עצמו להתנהג כגר תושב ולשמור על שבעת‬ ‫"לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה"‬
‫המצוות של בני נח‪ ,‬אך הנצי"ב בשו"ת משיב דבר‬
‫(יורה דעה סימן נ' בקונטרס דבר השמיטה ד"ה‬ ‫אבל החזון איש (יורה דעה סימן ס"ה אות ב')‬
‫והרב הנ"ל) כתב שאף לדברי הראב"ד אין להתיר‬ ‫נקט שאין לאסור מכירת קרקע לגר תושב אף מצד‬
‫למכור קרקע בארץ ישראל אף לנוכרי שקיבל‬ ‫איסור לא תחנם‪ ,‬והוא הוכיח כן כי הרי באיסור לא‬
‫על עצמו לשמור על שבעת המצוות של בני נח‪,‬‬ ‫תחנם כלול גם איסור ליתן מתנת חינם לגוי‪ ,‬והרי‬
‫והוא מנמק את פסיקתו מאחר שסברת הראב"ד‬ ‫מפורש בתורה (חומש דברים פרק י"ד פסוק כ"א)‬
‫היא שמאחר וסיבת האיסור הינה כדי שלא נלמד‬ ‫"לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה‬
‫ממעשיהם של עובדי עבודה זרה‪ ,‬לכן אם הוא‬ ‫ואכלה"‪ ,‬הרי שמותר לתת מתנת חינם לגר אשר‬
‫מקבל על עצמו לשמור על שבעת מצוות בני נח‬ ‫בשעריך כלומר לגר תושב‪ ,‬ומזה אנו לומדים‬
‫אין מניעה לאפשר לו להתיישב בארץ גם אם‬ ‫שהאיסור ליתן מתנת חינם לגוי שנלמד מאיסור‬
‫באופן פורמאלי הוא לא נעשה גר תושב כי הרי‬ ‫לא תחנם לא נאמר על גר תושב‪ ,‬אם כן גם האיסור‬
‫בפועל הוא מתנהג כשורה וסר החשש שהנוכרי‬ ‫למכור קרקע לגוי שנלמד גם הוא מאיסור לא תחנם‬
‫לא נאמר על גר תושב‪ ,‬ולדבריו לענין גר תושב אין‬
‫יחטיא את היהודים‪.‬‬
‫הבדל בין איסור לא ישבו לבין איסור לא תחנם‪.‬‬