Page 493 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 493
זלר משה רכממו חקמ מתנת
של ארץ הקודש לנכרים ,ולכן הגו גדולי הרבנים למצוא דרכי היתר למכור לנכרים
קרקעות בארץ ישראל[ ,ובסוף דברינו נסכם את ההיתרים השזורים בתוך הדברים].
[ונחוץ להעיר שבנתונים של היום מורים כל גדולי הפוסקים שנושא זה של
הפקעת השמיטה באמצעות ההיתר מכירה איננו רלוונטי מכמה טעמים שאין כאן
המקום לפרטם ,והעיסוק בזה ישמש רק כצוהר לעיון באיסור למכור לנכרים קרקעות
בארץ הקודש ,ולבחון את הסוגיא מזוויותיה השונות על מנת ללמוד מזה הלכה ולא
למעשה למקרים זהים].
חלק א'
יסודות האיסור
עלה א'
לא ישבו ולא תחנם
תחנם" .א .לא תיתן להם חן -כלומר שאסור לשבח לא ישבו בארצך
גוי על יופיו .ב .לא תיתן להם מתנת חינם .ג .לא תיתן
בשני מקומות בתורה נאמר איסור לאפשר
להם חנייה בקרקע. לגויים לשכון בינינו ,בפעם הראשונה נכתב האיסור
בסוף פרשת משפטים (שמות פרק כ"ג פסוק ל"ג)
מקור האיסור בספר המצוות "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי" פסוק זה
מתייחס לכיבוש הארץ מיד שבעת האומות ומתוך
הרמב"ם בספר המצוות (מצוות לא תעשה חשש שהיהודים יתחברו ליושבי הארץ העלולים
נ"א) כתב "שהזהירנו מהושיב עובדי עבודה זרה להחטיא את ישראל לכן התורה אסרה לכרות עמם
בארצנו כדי שלא נלמד כפירתם ,והוא אמרו יתעלה
לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי" ,וגם החינוך ברית ,וכן שלא לתן להם ישיבה ואחיזה בארץ.
(מצווה צ"ד) כתב "שלא לשכן עובדי עבודה זרה
בארצנו שנאמר לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לא תחנם
לי" ,הרי שהרמב"ם והחינוך למדו את האיסור
למכור לנכרים קרקעות בארץ הקודש מהציווי "לא מקור נוסף לאיסור זה נאמר בסוף פרשת
ישבו בארצך" ,והמשנה למלך בהגהותיו על החינוך ואתחנן (דברים פרק ז' פסוק ב') "לא תכרת להם
[הובא בספרו פרשת דרכים -דרך מצוותיך] השיג ברית ולא תחנם" והגמרא (עבודה זרה דף כ' עמוד
על החינוך וטוען שהאיסור למכור בית לנוכרי לא א') אומרת שישנם ג' הלכות הכלולות באיסור "לא
