Page 494 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 494
משה 'ז ףנע ' -ד גשרי מתנת חלר
ד' והלכה ו') הוא לומד את האיסור למכור לנוכרי נלמד מפסוק זה אלא מקור האיסור הוא מלא
קרקע בארץ הקודש הן מ'לא ישבו' והן מ'לא תחנם ,וכמובא בגמרא עבודה זרה (דף כ' עמוד א'),
תחנם' ,וצריך לבאר מדוע הרמב"ם בהלכה שינה
וכן העתיק בסמ"ג (לאו מ"ח).
בזה מדבריו בספר המצוות.
שבעת העמים
ציטוט דברי הרמב"ם
ונחלקו הראשונים האם איסור לא ישבו נאמר
ונצטט קטעים מדברי הרמב"ם (הלכות על כל העמים ,או שהוא נאמר רק על אותם שבעה
עבודה זרה פרק י') המשמשים כבסיס להרבה עמים שהיו גרים בארץ לפני שבני ישראל כבשו את
מהנידונים ההלכתיים שנדונו בעניין זה ,וזה לשונו הארץ וכפשוטו של מקרא העוסק בכיבוש הארץ
של הרמב"ם" :אין מוכרים להם בתים ושדות בארץ משבעת העמים ,וכן סבורים רש"י (גיטין מ"ה עמוד
ישראל ,ובסוריא מוכרין להם בתים אבל לא שדות, א' ד"ה לא ישבו) והראב"ד (בהשגותיו על הרמב"ם
ומשכירין להם בתים בארץ ישראל ובלבד שלא הלכות עבודה זרה פרק י' הלכה ו') וכן היא דעת
יעשם שכונה ואין שכונה פחותה משלשה ,ואין הסמ"ג ,ולשיטות אלו האיסור למכור קרקע בארץ
משכירין להם שדות ובסוריא משכירין להם שדות, הקודש לנוכרי שאינו משבעת העמים אינו יכול
ומפני מה החמירו בשדה מפני שיש בה שתים להילמד מהציווי 'לא ישבו' העוסק רק בשבעת
מפקיעה מן המעשרות ונותן להם חנייה בקרקע, העמים ,ולשיטתם בהכרח שאנו לומדים את
ומותר למכור להם בתים ושדות בחוץ לארץ מפני האיסור מהציווי 'לא תחנם' ,ואכן הסמ"ג לשיטתו
שאינה ארצנו (הלכה ג') .ומפני מה אין מוכרים להן, שאיסור לא ישבו עוסק רק בשבעת העמים פירש
משום שנאמר ולא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע, שהאיסור למכור קרקע בארץ לנוכריים נלמד מלא
שאם לא יהיה להן קרקע ישיבתן ישיבת ארעי היא תחנם ,אבל הרמב"ם (בהלכות עבודה זרה פרק
(הלכה ד') .ומפורש כאן בדברי הרמב"ם שהמקור י' הלכה ו') סבור שהציווי לא ישבו נאמר אף על
לאסור מכירת קרקע בארץ הקודש לנוכרי הינו שאר האומות ולכן התאפשר לו ללמוד את האיסור
מהפסוק "לא תחנם". למכור לנוכרי קרקע בארץ ישראל מלא ישבו.
ובהלכה ו' כותב הרמב"ם "אין כל הדברים למדנו שנחלקו הראשונים האם האיסור למכור
האלו אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין האומות לנכרים קרקעות בארץ הקודש נלמד מ'לא ישבו'
או בזמן שיד הגויים תקיפה ,אבל בזמן שיד ישראל וכדעת הרמב"ם והחינוך ,או שהאיסור נלמד מ'לא
תקיפה על אומות העולם אסור לנו להניח גוי עובד תחנם' וכדעת הסמ"ג ,וכן הוא בהכרח גם לשיטת
עבודה זרה בינינו ,אפילו יושב ישיבת ארעי או עובר רש"י וראב"ד הסבורים שלא ישבו נאמר רק על
ממקום למקום לסחורה לא יעבור בארצנו עד שיקבל
עליו שבע מצוות שנצטוו בהם בני נח ,שנאמר לא שבעת העמים.
ישבו בארצך אפילו לפי שעה ,ואם קיבל עליו שבע
מצוות הרי זה גר תושב ,ואין מקבלים גר תושב אלא הרמב"ם ביד החזקה
בזמן שהיובל נוהג ,אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין
אך למרות שהרמב"ם בספר המצוות לומד
את האיסור למכור לנוכרי קרקע בארץ הקודש
מ'לא ישבו' אך בהלכות עבודה זרה (פרק י' הלכה
