Page 496 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫רמ‬

‫לא תחנם המתייחס לפעולת ההקניה אנו יודעים‬ ‫חידוש ב' ‪ -‬כשאין יד ישראל תקיפה‬
‫לאסור למכור לנוכרי קרקע כשמטרת הרכישה‬
‫הינה רק להשקעה וללא כל כוונה להתיישב בה‪,‬‬ ‫אך כבר הרמב"ם הבהיר את הצורך באיסור 'לא‬
‫תחנם'‪ ,‬כי הרי הרמב"ם פירש שאיסור 'לא ישבו'‬
‫ולזה הוצרכה התורה לאיסור לא תחנם‪.‬‬ ‫נאמר רק על זמן שיד ישראל תקיפה על האומות‪,‬‬
‫אבל בזמן שאין יד ישראל תקיפה על האומות‬
‫אבל בספר שו"ת זכר שמחה (סימן רט"ו)‬ ‫וממילא אין אפשרות להשיג את המטרה ש'לא‬
‫נדפסה תשובה מהגאון רבי שניאור זלמן מלובלין‬ ‫ישבו בארצך' לכן בזמן כזה כלל לא נאמר איסור‬
‫זצ”ל [מחבר הספר תורת חסד] והוא כותב שם‬ ‫'לא ישבו'‪ ,‬ולכן יש צורך לאיסור 'לא תחנם' שהוא‬
‫שאף איסור לא תחנם לא מתייחס אל מכירת‬ ‫נאמר אף על זמן שאין ידינו תקיפה על האומות‪ ,‬כי‬
‫הקרקע בלבד אלא האיסור הוא נתינת חנייה לגוי‬ ‫באיסור זה אין המטרה למנוע את ישיבת הגויים‬
‫בארץ‪[ ,‬ונאריך בדבריו להלן עלה ד']‪ ,‬ובשו"ת הר‬ ‫בינינו אלא האיסור הוא לתן לנוכרי חנייה בארץ‪,‬‬
‫צבי (חלק יורה דעה סימן קכ"ג) כתב שלפי דברי‬ ‫ולכן איסור 'לא תחנם' כולל גם איסור למכור קרקע‬
‫הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין זצ”ל נמצא שאם‬
‫יהודי מוכר קרקע לגוי והדבר ברור שהגוי לא יממש‬ ‫לגוי בזמן שאין ידינו תקיפה על הגויים‪.‬‬
‫את הרכישה‪ ,‬או שהגוי לא יבוא להתגורר כאן והוא‬
‫רוכש את הקרקע רק להשקעה‪ ,‬במקרים אלו לא‬ ‫חידוש ג' ‪ -‬קנייה להשקעה‬
‫יהיה לאיסור לא תחנם כי הרי הוא לא נותן לגוי‬
‫כל חנייה בארץ‪ ,‬ואף שהוא מוכר לו את הקרקע‬ ‫ובעל הכנסת הגדולה בספרו דינא דחיי (לאוין‬
‫אבל מכיוון שלא המכירה היא האיסור אלא נתינת‬ ‫מ"ח דף נ"ח) כתב שיש חילוק בין איסור לא תחנם‬
‫החנייה‪ ,‬ממילא בכל מקרה שלא צפוי שמחמת‬ ‫ובין איסור לא ישבו‪ ,‬שאיסור לא תחנם מתייחס‬
‫המכירה הגוי יתיישב בארץ אין זה בכלל האיסור‪,‬‬ ‫לפעולת הקניית הקרקע ואילו איסור לא ישבו‬
‫וזאת שלא כדעת הדינא דחיי הסבור שאיסור לא‬ ‫מתייחס לתוצאה שהנוכרי יושב בינינו‪ ,‬ומפני זה‬
‫תחנם אינו מחמת ההתיישבות וההיאחזות של הגוי‬ ‫במקרה שהגוי רק רוכש קרקע להשקעה ואין לו‬
‫כל מחשבה לבוא להתגורר בקרקע הזאת‪ ,‬ובמקרה‬
‫בקרקע‪ ,‬אלא ההקניה לגוי היא מהות האיסור‪.‬‬ ‫כזה הרי לא יהיה כאן את התוצאה של התיישבות‬
‫הגוי בארץ אך מאידך הרי יש כאן פעולת מכירה‪,‬‬
‫חידוש ד' ‪ -‬גר תושב‬ ‫ולכן האיסור למכור לו את הקרקע יהיה רק מחמת‬
‫איסור לא תחנם המתייחס לפעולת ההקניה‪ ,‬אבל‬
‫לעיל ציטטנו את דברי הרמב"ם בהלכות עבודה‬ ‫מחמת איסור לא ישבו אין לאסור אלא אם כן‬
‫זרה (פרק י' הלכה ו') שכתב "אבל בזמן שיד ישראל‬ ‫הנוכרי בא להתיישב בינינו אבל אם הוא רק קונה‬
‫תקיפה על אומות העולם אסור לנו להניח גוי עובד‬ ‫קרקע להשקעה אין בזה איסור לא ישבו‪ ,‬כי איסור‬
‫עבודה זרה בינינו‪ ,‬אפילו יושב ישיבת ארעי או עובר‬ ‫לא ישבו אינו מתייחס לפעולת ההקניה אלא‬
‫ממקום למקום לסחורה לא יעבור בארצנו עד שיקבל‬ ‫לתוצאה שהנוכרי מתיישב בינינו‪ ,‬ובזה ביאר הדינא‬
‫עליו שבע מצוות שנצטוו בני נח‪ ,‬שנאמר 'לא ישבו‬ ‫דחיי מדוע הוצרכה התורה לאיסור לא תחנם אחר‬
‫בארצך' אפילו לפי שעה‪ ,‬ואם קיבל עליו שבע מצוות‬ ‫שכבר ציוותה אותנו התורה לא ישבו‪ ,‬כי רק מאיסור‬
‫הרי זה גר תושב"‪ ,‬מתבאר בדברי הרמב"ם שאין‬