Page 501 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 501

‫המר‬  ‫משה‬  ‫רכממו חקמ‬                             ‫מתנת‬

‫משמעות לקביעה שיש עניין בקניית שדה בסוריא‬       ‫תחנם נוהג אף ביחס לגר תושב‪ ,‬ולכן הוא מקשה‬
‫כקניית שדה בירושלים]‪ ,‬אמר רב ששת לומר‬           ‫מדוע לא סילקו את אורנה מאחוזתו מחמת איסור‬
‫שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת‪[ ,‬כלומר שכשם‬
‫שהקונה בירושלים שדה מגוי רשאי לכתוב על זה‬                                          ‫לא תחנם]‪.‬‬
‫שטר אפילו בשבת‪ ,‬כך גם הקונה שדה בסוריא רשאי‬
‫לכתוב על זה שטר בשבת‪ ,‬ומקשה הגמרא]‪ ,‬בשבת‬             ‫הפקעת הקרקעות מהנוכרים‬
‫סלקא דעתך? [וכי יתכן שמותר לכתוב בשבת שטר‬
‫מכירה]‪ ,‬כדאמר רבא אומר לעובד כוכבים ועושה‪,‬‬      ‫וביאר המנחת חינוך שיש הבדל יסודי בין‬
‫הכי נמי אומר לעובד כוכבים ועושה‪[ ,‬כלומר שאין‬    ‫איסור לא ישבו לאיסור לא תחנם‪ ,‬כי אמנם איסור‬
‫הכוונה שיש היתר ליהודי לכתוב את שטר המכירה‬      ‫לא ישבו מחייב לסלק את הגויים מארצנו‪ ,‬וכמו‬
‫בשבת‪ ,‬אלא ההיתר הוא רק לכתוב שטר מכירה‬          ‫שכתב הרמב"ם ש"אסור לנו להניח גוי עובד עבודה‬
‫באמצעות גוי]‪ ,‬ואף על גב דאמירה לעובד כוכבים‬     ‫זרה בינינו"‪ ,‬ולכן גם אם כבר היה לגוי בית בארץ‬
‫שבות [ולמרות שבשבת אסור לעשות מלאכה גם‬          ‫אנו מחויבים לסלקו מביתו ולעקור אותו מאחוזתו‬
‫באמצעות גוי]‪ ,‬משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו רבנן‬  ‫ולגרשו מהארץ בכדי שלא ישב בינינו ולא יחטיא‬
‫[כלומר שאיסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות‬          ‫אותנו חלילה‪ ,‬אבל איסור לא תחנם רק מורה שלא‬
‫גוי שאינו אסור אלא מתקנת חכמים נדחה מחמת‬        ‫להעניק לגוי חנייה ואחוזה בארצנו‪ ,‬אבל אם כבר יש‬
                                                ‫לו בית בארץ ישראל אין חיוב לסלקו מביתו ולנשל‬
                          ‫מצוות יישוב הארץ]‪.‬‬    ‫אותו מאחוזתו‪ ,‬כי לשון לא תחנם מורה על פעולה‬
                                                ‫חיובית כלומר שלא להעניק לו חנייה בארץ‪ ,‬אבל‬
            ‫סיבת ההיתר‬                          ‫לא כלול בזה חיוב לנשל אותו מביתו‪ ,‬ולכן מכיוון‬
                                                ‫שאורנה היבוסי היה גר תושב וביחס לגר תושב לא‬
‫ובפשיטות כוונת הגמרא שההיתר הינו מחמת‬           ‫נאמר איסור לא ישבו‪ ,‬ממילא לא היה לדוד כל חיוב‬
‫המצווה ליישב את הארץ הנלמד מהפסוק "וירשתה‬       ‫להוציאו מביתו‪ ,‬ואף שדעת המנחת חינוך שאיסור‬
‫וישבת בה" (דברים פרק כ"ו פסוק א')‪ ,‬וכמו שאמרו‬   ‫לא תחנם נוהג אף ביחס לגר תושב‪ ,‬אבל מצד איסור‬
‫על זה בספרי (דברים פרק י"ב פסוק כ"ט) "ישיבת‬     ‫לא תחנם לא היה חיוב לנשל את אורנה היבוסי‬
‫ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"‪,‬‬
‫ולכן מחמת חשיבותה של מצוות ישוב הארץ התירו‬                                             ‫מביתו‪.‬‬
‫לכתוב את השטר בשבת באמצעות נוכרי‪ ,‬אבל‬
‫המגן אברהם (סימן ש"ו ס"ק כ') פירש שההיתר‬              ‫היתר לקנות מנוכרי בשבת‬
‫הוא מחמת איסור לא תחנם‪ ,‬ותמה עליו בספר‬
‫תוספת שבת (סימן ש"ו ס"ק כ"ז) שהרי מחמת‬          ‫אמנם מדברי המגן אברהם (סימן ש"ו ס"ק כ')‬
‫איסור לא תחנם אין איסור אלא למכור לגויים‬        ‫נראה שהוא סבור שאיסור לא תחנם מחייב לא‬
‫קרקע כי אז הוא מעניק להם חנייה בארץ הקודש‪,‬‬      ‫רק שלא למכור לגויים בית בארץ‪ ,‬אלא האיסור‬
‫אבל שיהיה מוזהר לרכוש את הקרקע מן הנוכרי זו‬     ‫מחייב גם להשתדל לקנות מהם את ביתם‪ ,‬דברי‬
‫לא שמענו‪ ,‬ואלא בהכרח שאין ההיתר מצד איסור‬       ‫המגן אברהם סובבים אודות דברי הגמרא (גיטין‬
                                                ‫דף ח' עמוד ב') "הקונה שדה בסוריא כקונה בפרוורי‬
                                                ‫ירושלים‪ ,‬למאי הלכתא [ביחס לאיזו הלכה ישנה‬
   496   497   498   499   500   501   502   503   504   505   506