Page 501 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 501
המר משה רכממו חקמ מתנת
משמעות לקביעה שיש עניין בקניית שדה בסוריא תחנם נוהג אף ביחס לגר תושב ,ולכן הוא מקשה
כקניית שדה בירושלים] ,אמר רב ששת לומר מדוע לא סילקו את אורנה מאחוזתו מחמת איסור
שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת[ ,כלומר שכשם
שהקונה בירושלים שדה מגוי רשאי לכתוב על זה לא תחנם].
שטר אפילו בשבת ,כך גם הקונה שדה בסוריא רשאי
לכתוב על זה שטר בשבת ,ומקשה הגמרא] ,בשבת הפקעת הקרקעות מהנוכרים
סלקא דעתך? [וכי יתכן שמותר לכתוב בשבת שטר
מכירה] ,כדאמר רבא אומר לעובד כוכבים ועושה, וביאר המנחת חינוך שיש הבדל יסודי בין
הכי נמי אומר לעובד כוכבים ועושה[ ,כלומר שאין איסור לא ישבו לאיסור לא תחנם ,כי אמנם איסור
הכוונה שיש היתר ליהודי לכתוב את שטר המכירה לא ישבו מחייב לסלק את הגויים מארצנו ,וכמו
בשבת ,אלא ההיתר הוא רק לכתוב שטר מכירה שכתב הרמב"ם ש"אסור לנו להניח גוי עובד עבודה
באמצעות גוי] ,ואף על גב דאמירה לעובד כוכבים זרה בינינו" ,ולכן גם אם כבר היה לגוי בית בארץ
שבות [ולמרות שבשבת אסור לעשות מלאכה גם אנו מחויבים לסלקו מביתו ולעקור אותו מאחוזתו
באמצעות גוי] ,משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו רבנן ולגרשו מהארץ בכדי שלא ישב בינינו ולא יחטיא
[כלומר שאיסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות אותנו חלילה ,אבל איסור לא תחנם רק מורה שלא
גוי שאינו אסור אלא מתקנת חכמים נדחה מחמת להעניק לגוי חנייה ואחוזה בארצנו ,אבל אם כבר יש
לו בית בארץ ישראל אין חיוב לסלקו מביתו ולנשל
מצוות יישוב הארץ]. אותו מאחוזתו ,כי לשון לא תחנם מורה על פעולה
חיובית כלומר שלא להעניק לו חנייה בארץ ,אבל
סיבת ההיתר לא כלול בזה חיוב לנשל אותו מביתו ,ולכן מכיוון
שאורנה היבוסי היה גר תושב וביחס לגר תושב לא
ובפשיטות כוונת הגמרא שההיתר הינו מחמת נאמר איסור לא ישבו ,ממילא לא היה לדוד כל חיוב
המצווה ליישב את הארץ הנלמד מהפסוק "וירשתה להוציאו מביתו ,ואף שדעת המנחת חינוך שאיסור
וישבת בה" (דברים פרק כ"ו פסוק א') ,וכמו שאמרו לא תחנם נוהג אף ביחס לגר תושב ,אבל מצד איסור
על זה בספרי (דברים פרק י"ב פסוק כ"ט) "ישיבת לא תחנם לא היה חיוב לנשל את אורנה היבוסי
ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה",
ולכן מחמת חשיבותה של מצוות ישוב הארץ התירו מביתו.
לכתוב את השטר בשבת באמצעות נוכרי ,אבל
המגן אברהם (סימן ש"ו ס"ק כ') פירש שההיתר היתר לקנות מנוכרי בשבת
הוא מחמת איסור לא תחנם ,ותמה עליו בספר
תוספת שבת (סימן ש"ו ס"ק כ"ז) שהרי מחמת אמנם מדברי המגן אברהם (סימן ש"ו ס"ק כ')
איסור לא תחנם אין איסור אלא למכור לגויים נראה שהוא סבור שאיסור לא תחנם מחייב לא
קרקע כי אז הוא מעניק להם חנייה בארץ הקודש, רק שלא למכור לגויים בית בארץ ,אלא האיסור
אבל שיהיה מוזהר לרכוש את הקרקע מן הנוכרי זו מחייב גם להשתדל לקנות מהם את ביתם ,דברי
לא שמענו ,ואלא בהכרח שאין ההיתר מצד איסור המגן אברהם סובבים אודות דברי הגמרא (גיטין
דף ח' עמוד ב') "הקונה שדה בסוריא כקונה בפרוורי
ירושלים ,למאי הלכתא [ביחס לאיזו הלכה ישנה