Page 495 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫טלר‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫אלא הוא מקבל על עצמו את כל החיובים של עם‬ ‫אלא גר צדק בלבד"‪ ,‬מתבאר כאן בדברי הרמב"ם‬
‫ישראל ובגין כך הוא נעשה גר צדק ודינו ככל שאר‬ ‫שהאיסור למכור לנוכרי קרקע בארץ הקודש‬
‫נלמד גם מהפסוק לא ישבו בארצך‪ ,‬אך יש תוספת‬
‫היהודים‪.‬‬ ‫הנלמדת בפסוק זה שהאיסור אינו רק המכירה אלא‬
‫נכלל באיסור גם להניח לו לישב ישיבת ארעי בארץ‬
‫אך הרמב"ם מסייג את איסור לא ישבו בארצך‪,‬‬ ‫ואפילו לזמן מועט‪ ,‬והגם שרצונו הוא רק לעבור‬
‫שהינו נוהג רק בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות‬ ‫ממקום למקום אין לנו להניח לו לעבור בארצנו‬
‫העולם ועל העת ההיא צוונו שלא ליתן לגויים כל‬ ‫כל עוד הינו עובד עבודה זרה‪ ,‬כי כל זה נכלל ב'לא‬
‫היאחזות בארץ‪ ,‬אבל כשאין ידינו תקיפה על הגויים‬
‫לא נוהג איסור זה‪ ,‬וההבנה בדברי הרמב"ם היא‬ ‫ישבו'‪.‬‬
‫שמאחר ובזמן שאין ידינו תקיפה על האומות אם‬
‫כן אין ביכולתנו למנוע מהם את היאחזות בארץ‬ ‫אמנם אם הוא יקבל עליו לשמור את שבעת‬
‫ולהשיג את המטרה ש'לא ישבו בארצך' לכן אף‬ ‫המצוות שנצטוו בהם בני נח וייעשה מחמת זאת לגר‬
‫מותר למכור להם קרקעות‪ ,‬כי מטרת האיסור היא‬ ‫תושב אזי יותר להניח לו להתיישב בארץ‪ ,‬אך בזמן‬
‫שלא לאפשר לגויים להיות בינינו‪ ,‬ובזמן שאין ידינו‬ ‫שאין היובל נוהג אין אנו רשאים לקבל גר תושב‬
‫תקיפה על האומות אין לנו את היכולת לבצע זאת‬ ‫אלא רק גירי צדק בלבד‪ ,‬כלומר שבזמן הזה אין‬
‫הלכה למעשה ולכן בעת כזאת איסור 'לא ישבו'‬ ‫אפשרות לקבל גר תושב אלא רק גר צדק שמקבל‬
‫אינו נוהג‪( ,‬חזון איש יורה דעה סימן ס"ה אות א')‪.‬‬ ‫עליו לא רק את שבעת המצוות שנצטוו בהם בני נח‬

‫עלה ב'‬

‫התוספת שבאיסור לא תחנם‬

‫אחר שלמדנו בעלה א' שישנם שני מקורות לאיסור למכור לנוכרי קרקע בארץ‬
‫ישראל 'לא ישבו בארצך' ו'לא תחנם'‪ ,‬וראינו שהרמב"ם בהלכות עבודה זרה‬
‫הביא את שני המקורות כיסוד לאיסור‪ ,‬מעתה עלינו לבחון מדוע הוצרכה התורה‬

‫להעמיד שני איסורים שהינם לכאורה חופפים‪.‬‬

‫בכדי לאסור אף על שאר העמים שאינם בכלל‬ ‫חידוש א' ‪ -‬שאר העמים‬
‫שבעת העמים‪ ,‬אבל לשיטת הרמב"ם והחינוך‬
‫שאף איסור 'לא ישבו' נאמר על כל האומות‪ ,‬אם‬ ‫המשנה למלך בספרו פרשת דרכים (דרך‬
‫כן לשיטתם יש לעיין מדוע הוצרכה התורה לכפול‬ ‫מצוותיך ‪ -‬בהשגה על החינוך מצווה צ"ד) ביאר‬
‫לנו את האיסור הן באיסור 'לא ישבו' והן באיסור‬ ‫שלשיטות הראשונים (רש"י‪ ,‬סמ"ג‪ ,‬וראב"ד)‬
‫שאיסור 'לא ישבו' לא נאמר אלא על שבעת‬
‫'לא תחנם'‪.‬‬ ‫העמים אם כן ברור שיש צורך באיסור 'לא תחנם'‬