Page 490 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 490
משה 'ז ףנע ' -ג גשרי מתנת דלר
היא רק למנוע נזק חיצוני ,אבל אין זה מחיובי השמירה נמצא שבמקרה והחפץ עומד להינזק "נזק חיצוני"
למנוע נזק הנובע מקלקול החפץ ,ואם כן במקרה והדרך למנוע זאת הוא רק באמצעות מכירת החפץ,
שעלול להתהוות נזק חיצוני שהאפשרות למונעו היא יהיה בזה הבדל בין סברת המשנה ברורה לסברת
רק באמצעות מכירת החפץ ,יהיה מוטל על השומר האבן האזל ,כי לסברת המשנה ברורה אין זה מחיובי
למנוע נזק זה ,כי הרי לסברת אבן האזל אין טעם השומר למכור את החפץ כדי למנוע נזק ,אבל לסברת
לפטור את השומר ממכירת החפץ אם בדרך זו ימנע האבן האזל שכתב שהסיבה שאין זה מחיובי השומר
למכור חפץ למנוע קלקולו ,כיון שמחובתו של השומר
נזק מהחפץ ,ורק שאיננו מחויב למנוע קלקולו.
מסקנת הדברים:
ועתה נחזור לעיין בדינו של מייקל שהתרשל ולא מיהר למשוך את הכסף מהבנק למרות
שהיה מודע לעובדה שהבנק בסכנת התמוטטות והכרזה על פשיטת רגל ,כי אם ננקוט כמו
שצידדנו בעלה ב' שמייקל מוגדר כשומר על זכויות הגוביינא של ר' זונדל ,ולמרות שמדובר
בפיקדון שאין גופו ממון ,אך אין זה פוטר במקרה שהשומר פשע ,אם כן לדעת המגן
אברהם שכחלק מחיובי השומר הינו למכור את הפיקדון בכדי למנוע את ניזקו ,הוא הדין
שמייקל היה מחויב למשוך את הכסף ולממש את זכות הגוביינא בכדי למנוע את הפסדו
על יד פשיטת הרגל של הבנק.
אבל להכרעת המשנה ברורה כרוב הפוסקים הסבורים שמכירת הפיקדון איננה כלולה
בחובותיו של השומר ,אם כן גם מייקל איננו מחויב למשוך את הכסף מהבנק ,וכל חובתו היא
רק לשמר את הפיקדון במצבו הקיים כלומר שימור הזכויות ,אך אין זה מחובתו לממש את
זכות הגוביינא.
אך יש מקום לדון בהגדרה של חוב שהלווה הוכרז כ"פושט רגל" ,וכמו במקרה שלנו
שהבנק שחייב כסף לר' זונדל פשט את הרגל ,דלכאורה מצב זה מוגדר כאילו שהחוב
התקלקל ,כי אין ביכולתו של הבנק לפרוע אותו ,אך יתכן והגדרת מצב זה הינה כ"נזק חיצוני"
כי כידוע במקרים רבים יש ל"פושט הרגל" את האפשרויות לפרוע חלק מחובותיו ,אלא
שהחוק מגן עליו ומונע מהנושים לרוקן את נכסיו ,ואם כן מצב זה דומה לנזק חיצוני ,כלומר
שגורם חיצוני הוא המונע את מימוש זכות הגוביינא שבידי מייקל.
ואשר על כן מצב זה יוגדר כנזק חיצוני שהדרך למונעו היא על ידי מכירת החפץ ,וביארנו
שמקרה כזה דינו יהיה תלוי בין סברת המשנה ברורה לבין סברת האבן האזל ,כי למשנה
ברורה בכל מקרה לא מוטל על השומר למכור את החפץ ,אבל לאבן האזל ביארנו שאם על
ידי מכירת החפץ ימנע נזק חיצוני אכן יהיה מוטל על השומר למכור את החפץ ,ואם לא עשה
כן דבר זה נחשב כפשיעה בשמירה ,ויישא השומר באחריות.
ואם כן יתכן שלסברת האבן האזל ברגע שמייקל שמע שהבנק בסכנת התמוטטות
ועומדים להכריז עליו כפושט רגל ,היה עליו לממש את זכות הגוביינא ולגבות את החוב
שהבנק חייב לר' זונדל ,ומשלא עשה כן הרי הוא כפושע בשמירתו ,ויהיה חייב לשלם לר'
זונדל את נזקו על סך .$7000
ומורינו הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א ראש הישיבה דמעלות התורה אמר
שמסברא יש לו לשלם לצאת ידי שמים.