Page 490 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 490

‫משה‬  ‫'ז ףנע ‪' -‬ג גשרי‬                              ‫מתנת‬  ‫דלר‬

‫היא רק למנוע נזק חיצוני‪ ,‬אבל אין זה מחיובי השמירה‬  ‫נמצא שבמקרה והחפץ עומד להינזק "נזק חיצוני"‬
‫למנוע נזק הנובע מקלקול החפץ‪ ,‬ואם כן במקרה‬          ‫והדרך למנוע זאת הוא רק באמצעות מכירת החפץ‪,‬‬
‫שעלול להתהוות נזק חיצוני שהאפשרות למונעו היא‬       ‫יהיה בזה הבדל בין סברת המשנה ברורה לסברת‬
‫רק באמצעות מכירת החפץ‪ ,‬יהיה מוטל על השומר‬          ‫האבן האזל‪ ,‬כי לסברת המשנה ברורה אין זה מחיובי‬
‫למנוע נזק זה‪ ,‬כי הרי לסברת אבן האזל אין טעם‬        ‫השומר למכור את החפץ כדי למנוע נזק‪ ,‬אבל לסברת‬
‫לפטור את השומר ממכירת החפץ אם בדרך זו ימנע‬         ‫האבן האזל שכתב שהסיבה שאין זה מחיובי השומר‬
                                                   ‫למכור חפץ למנוע קלקולו‪ ,‬כיון שמחובתו של השומר‬
      ‫נזק מהחפץ‪ ,‬ורק שאיננו מחויב למנוע קלקולו‪.‬‬

                                                                ‫מסקנת הדברים‪:‬‬

‫ועתה נחזור לעיין בדינו של מייקל שהתרשל ולא מיהר למשוך את הכסף מהבנק למרות‬
‫שהיה מודע לעובדה שהבנק בסכנת התמוטטות והכרזה על פשיטת רגל‪ ,‬כי אם ננקוט כמו‬
‫שצידדנו בעלה ב' שמייקל מוגדר כשומר על זכויות הגוביינא של ר' זונדל‪ ,‬ולמרות שמדובר‬
‫בפיקדון שאין גופו ממון‪ ,‬אך אין זה פוטר במקרה שהשומר פשע‪ ,‬אם כן לדעת המגן‬
‫אברהם שכחלק מחיובי השומר הינו למכור את הפיקדון בכדי למנוע את ניזקו‪ ,‬הוא הדין‬
‫שמייקל היה מחויב למשוך את הכסף ולממש את זכות הגוביינא בכדי למנוע את הפסדו‬

                                                                ‫על יד פשיטת הרגל של הבנק‪.‬‬

‫אבל להכרעת המשנה ברורה כרוב הפוסקים הסבורים שמכירת הפיקדון איננה כלולה‬
‫בחובותיו של השומר‪ ,‬אם כן גם מייקל איננו מחויב למשוך את הכסף מהבנק‪ ,‬וכל חובתו היא‬
‫רק לשמר את הפיקדון במצבו הקיים כלומר שימור הזכויות‪ ,‬אך אין זה מחובתו לממש את‬

                                                                                 ‫זכות הגוביינא‪.‬‬

‫אך יש מקום לדון בהגדרה של חוב שהלווה הוכרז כ"פושט רגל"‪ ,‬וכמו במקרה שלנו‬
‫שהבנק שחייב כסף לר' זונדל פשט את הרגל‪ ,‬דלכאורה מצב זה מוגדר כאילו שהחוב‬
‫התקלקל‪ ,‬כי אין ביכולתו של הבנק לפרוע אותו‪ ,‬אך יתכן והגדרת מצב זה הינה כ"נזק חיצוני"‬
‫כי כידוע במקרים רבים יש ל"פושט הרגל" את האפשרויות לפרוע חלק מחובותיו‪ ,‬אלא‬
‫שהחוק מגן עליו ומונע מהנושים לרוקן את נכסיו‪ ,‬ואם כן מצב זה דומה לנזק חיצוני‪ ,‬כלומר‬

                           ‫שגורם חיצוני הוא המונע את מימוש זכות הגוביינא שבידי מייקל‪.‬‬

‫ואשר על כן מצב זה יוגדר כנזק חיצוני שהדרך למונעו היא על ידי מכירת החפץ‪ ,‬וביארנו‬
‫שמקרה כזה דינו יהיה תלוי בין סברת המשנה ברורה לבין סברת האבן האזל‪ ,‬כי למשנה‬
‫ברורה בכל מקרה לא מוטל על השומר למכור את החפץ‪ ,‬אבל לאבן האזל ביארנו שאם על‬
‫ידי מכירת החפץ ימנע נזק חיצוני אכן יהיה מוטל על השומר למכור את החפץ‪ ,‬ואם לא עשה‬

                                ‫כן דבר זה נחשב כפשיעה בשמירה‪ ,‬ויישא השומר באחריות‪.‬‬

‫ואם כן יתכן שלסברת האבן האזל ברגע שמייקל שמע שהבנק בסכנת התמוטטות‬
‫ועומדים להכריז עליו כפושט רגל‪ ,‬היה עליו לממש את זכות הגוביינא ולגבות את החוב‬
‫שהבנק חייב לר' זונדל‪ ,‬ומשלא עשה כן הרי הוא כפושע בשמירתו‪ ,‬ויהיה חייב לשלם לר'‬

                                                                  ‫זונדל את נזקו על סך ‪.$7000‬‬

‫ומורינו הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א ראש הישיבה דמעלות התורה אמר‬
                                                      ‫שמסברא יש לו לשלם לצאת ידי שמים‪.‬‬
   485   486   487   488   489   490   491   492   493   494   495