Page 30 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 30

‫משה‬  ‫'ד ףנע ‪' -‬ה גשרי‬                             ‫מתנת‬  ‫ל‬

‫גזלן גם בשוגג‪ .‬וכתב שגדר הדבר הוא כמו מעילה‬       ‫ולכן נתרבה בו שוגג כמזיד‪ ,‬משא"כ הגוזל בשוגג‬
‫שחיוב מעילה תלוי אם כונתו להוציא מרשות‬            ‫שרק הגביה ונתן לאחר אינו חייב רק אם היה מזיד‪.‬‬
‫הקדש או רק השתמש בשל הקדש עיי"ש‪ .‬ושוב‬             ‫עד כאן דבריו‪ .‬ומשמע מדבריו שכל זה רק במקרה‬
‫כתב הזכר יצחק שגם לשיטת הקצות החושן שבכל‬          ‫שאכן לא אירע שום שינוי והיזק בחפץ ע"י הגזילה‪,‬‬
‫מקרה לא אומרים שיש דין גזלן בשוגג‪ ,‬כל זה רק‬       ‫אבל אם יהיה שינוי או שמשתמש בחפץ הוא דומה‬
‫לענין חיוב הגזלן בשוגג‪ ,‬אבל כל שמכניסו לרשותו‬     ‫למזיק שדין השוגג כדין המזיד‪ ,‬אולם יותר נראה‬
                                                  ‫שמאחר שהתורה לא רבתה בגזלן שוגג כמזיד‬
        ‫ודאי שנחשב כגזלן אם כי אין לו דיני גזלן‪.‬‬  ‫לכן גם במקרה שיהיה שינוי בגוף החפץ גם כן לא‬

‫ומו"ר הגה"צ רבי יעקב ניימן זצ"ל הביא ראיה‬                                      ‫מתחייב על שוגג‪.1‬‬
‫מהתוספות במסכת בבא קמא דף ה' עמוד א'‬
‫שהתוספות דנים על שאלת הגמרא מדוע רבי חייא‬         ‫ובספר מחנה אפרים דיני גזילה סימן ז' דן בזה‪,‬‬
‫המונה עשרים וארבע אבות נזקין לא מונה בנוסף גם‬     ‫ומכריע שאם מדובר במקרה שמתכוין לקנות את‬
‫מטמא ומדמע‪ ,‬ואומרים התוספות שהגמרא יכלה‬           ‫החפץ ורק לא יודע שהלה אינו הבעלים‪ ,‬אם כן‬
‫לומר שהטעם שאינו מונה מפני שבשוגג פטור‪.‬‬           ‫עשה מעשה לקיחה אלא שהיה בשוגג‪ ,‬ובזה שייך‬
‫ובכל זאת הרי גנב וגזלן הוא מונה בין העשרים‬        ‫לדונו כגזלן בשוגג‪ ,‬אבל אם רק השתמש בחפץ כמו‬
‫וארבע אבות נזיקין‪ ,‬אם כן ראיה מזה שהתוספות‬        ‫שהוא הבעלים של הדבר ולבסוף הוברר שאין זה‬
‫לומדים שגנב וגזלן בשוגג יש לו גם כן דין גנב או‬    ‫שלו‪ ,‬במקרה זה אומרים כסברת הקצות החושן‬
‫גזלן‪ .‬וכן הביא ראיה זו בספר מרחשת (חלק ב' סימן‬    ‫הנ"ל שמכיון שלא התכוין למעשה לקיחה מהשני‬
‫ל"ב בסופו)‪ ,‬וכן כתוב בשיעורי רבי שמואל [למו"ר‬     ‫רק היה סבור שהוא שלו אין לחייבו משום גנב או‬
‫הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל] למסכת גיטין דף‬     ‫גזלן‪ ,‬וכעין זה מבואר בתוס' בקידושין דף נ"ה עמוד‬
‫נ"ג אות שמ"ג‪ ,‬והוסיף סברא יפה שלשיטת המחנה‬
‫אפרים מיושב‪ ,‬מכיון שבאמת גם גנב חייב בשוגג‪,‬‬                                                 ‫א'‪.‬‬
‫אלא שכל שאינו מתכוין לקחת מהבעלים כי סבור‬
‫שזה שלו אין זה מעשה גזילה כלל ולא רק שזה גזלן‬     ‫וכן כתב בספר זכר יצחק סוף סימן ל"א שראיית‬
                                                  ‫הקצות החושן לדבריו היא רק במקרה שלא כיוון‬
                                       ‫בשוגג‪.‬‬     ‫לקחת מהשני אולם אם אכן כיוון לקחת מהשני‬
                                                  ‫אלא שהיה סבור שזה שלו בזה דנים אותו כדין‬

     ‫קניני גזילה‬                                        ‫עלה ב'‬

‫להם קניני גזילה‪ ,‬והנה עיקר דיני גזילה מחולקים‬     ‫עיקר הנידון האם יש לו דין גנב או גזלן הוא‬
‫לשלוש הלכות; א‪ .‬שגם אם קרה אונס יש לו חובה‬        ‫בעיקר הדין של גנב וגזלן שחייבים באונסין וכן שיש‬

‫‪ .	 1‬הערת מורי הגר"נ זוכובסקי שליט"א‪ :‬לפי מה שכתבו האחרונים (הגר"ח בהל' גזילה ואבידה פ"ב‪ ,‬ועוד) דכל מזיק לאחר‬
‫הגניבה הוי המשך הגניבה‪ ,‬ולכן כל שאינו גנב לא שייך שעל‪-‬ידי ההיזק יעשה גנב‪ ,‬וגם עפ"י מש"כ הנתיבות המשפט (סי'‬
‫ל"ד סק"ה) בתברא או שתיא שההיזק שעושה אח"כ זהו כגזילה חדשה‪ ,‬אם כן יש לדון אם זה אופן שחייב מדין מזיק או‬

                                                                                                         ‫לא‪ .‬ע"כ‪.‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35