Page 35 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 35

‫מתנת בהינג משה לה‬

‫ורק יש לדון לאחר שנודע לו וצריך להחזירו וכמו‬   ‫הפקדון בבית השומר ולא בבית הבעלים‪ ,‬ותירץ‬
‫שכתב בנתיבות המשפט הנ"ל שאז הוא כמשיב‬          ‫"שאני אומר דפקדון דכל היכא דאיתיה ברשותא‬
‫אבידה‪ ,‬האם הגונב ממנו אז נחשב כגונב מרשות‬      ‫דמריה איתיה ומבית הבעלים קרינן ביה"‪ ,‬והיינו‬
‫הבעלים או לא‪ .‬ונראה שזה תלוי בביאורים הנ"ל‬     ‫שמכיון ששומר מחזיק את הפקדון עבור הבעלים‬
‫בדברי הראב"ד‪ ,‬כי שומר ממש אינו ואין רשותו‬      ‫זה נחשב ברשותו‪ .‬ואם כן יש לדון מה הדין באחד‬
‫קנויה עבור הבעלים‪ ,‬אולם הוא שומר עבורו‬         ‫שאינו שומר אך גם אינו גנב ואין כוונתו להוציאו‬
‫ואז לא גרע מגנב שמעוניין להשיב את הגזילה‬       ‫מרשות הבעלים‪ ,‬האם במקרה כזה נחשב החפץ‬
‫לבעליה‪ ,‬שלשיטת בעל המאור (בבא קמא סוף‬
‫פרק שור שנגח ארבעה וחמשה‪ ,‬דף י"ח עמוד‬                           ‫כנמצא ברשות הבעלים או לא‪.‬‬
‫א' בדפי הרי"ף) כשהוא מודה שהחפץ אינו שלו‬
‫ורוצה להשיבו נחשב כבר ברשות הבעלים‪ ,‬ואף‬        ‫ונראה דמכיון שאותו גזלן בשוגג איננו יודע‬
‫שהרמב"ן שם נחלק וסובר שכל זמן שלא השיבו‬        ‫כלל שהחפץ אינו שלו אם כן בודאי שאינו‬
‫אינו ברשותו‪ ,‬יש לחלק בין גנב שהוציאו מרשות‬     ‫שומרו עבור הבעלים‪ ,‬ובין אם נפרש את תירוץ‬
‫הבעלים על ידי קנין לבין גזלן בשוגג שלא הוציאו‬  ‫הראב"ד שבשומר החפץ ברשות הבעלים משום‬
                                               ‫שרשותו קנויה לו ‪ -‬וזה בודאי לא שייך כאן‪,‬‬
                              ‫מרשות הבעלים‪.‬‬    ‫ובין אם נפרש שמכיון ששומר עבורו זה נחשב‬
                                               ‫ברשותו ‪ -‬דמכל מקום כאן הרי אינו שומר עבורו‪.‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40