Page 37 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 37
מתנת בהינג משה לז
בגמרא שעליו לטפל בו כדי שלא יוזק ,כגון אם היו ואמנם בדין הגונב מן הגנב הנ"ל כותב הנתיבות
פירות שיכולים להרקב (בבא מציעא דף ל"ח עמוד וזה לשונו (סימן ל"ד סעיף-קטן ה' בסופו ,והושמט
א') או בגד שצריך לשוטחו (שם דף ל' עמוד א'), במהדורא בתרא שלו) :ואף דמכל מקום [הגונב
אם השומר לא עשה כן והפקדון ניזוק ,האם הוא מהגנב] עבר דהא מחוייב להשיב אבידה לבעלים
חייב מכיון שזה מדיני שמירתו ,וכמו שמבואר כמבואר בסימן שנ"ט מכל מקום אינו אלא כעובר
בגמרא (שם דף צ"ג עמוד ב') שכאשר מגיע אריה על מצות עשה דלא נפסל [לעדות] עד כאן דבריו.
לטרוף מהעדר שקיבל עליו שמירה הוא מחוייב ומבואר בדבריו שדינו כמוצא אבידה שמחוייב
לקדמו ברועים ומקלות שיגרשוהו ואם לא עשה להשיבה לבעליה ואם ימנע מלהשיבה עובר במצות
כן הוא חייב ,או מכיון שאין זה היזק בידים שעשה עשה של השבת אבידה .ואם כן גם בדין גזלן בשוגג
אף אם נאמר שאינו גנב אולם היות והגיע לידו חפץ
לפקדון הוא פטור.
של חבירו הרי הוא מחוייב בהשבת אבידה.
והביא מספר מחנה אפרים (הלכות שומרים
סימן ל"ה) שדן בזה ,והביא שמהתוספות בבבא וצריך לברר דינו של משיב אבידה ,במקרה
מציעא (דף ל' עמוד א' דיבור המתחיל לצורכו) שלא טיפל באבידה כנדרש והיא ניזוקה וכדומה,
משמע שהוא חייב אם לא עשה כן ,אולם הביא האם יש לו חיוב על כך .ובאמת מי שראה אבידה
ראיות שלא נוקטים כן להלכה ,והביאור בזה כותב ולא השיבה לבעליה ,נתבאר לעיל [ענף ג' בסופו]
המחנה אפרים היות והחיוב של שומר לעשות שפשוט שאינו חייב בדיני אדם ,ומאידך הרי כל
את הפעולות הללו שיביאו לשמירת החפץ אין זה מי שהגביה אבידה על מנת להשיבה לבעליה דינו
מדין שומרים אלא זה כהשבת אבידה ,וממילא הוא כשומר שנחלקו בדינו רבה ורב יוסף במסכת בבא
פטור אם לא עשה כן ככל מי שרואה חפץ חבירו קמא דף נ"ו עמוד ב' אם דינו כשומר חינם או שומר
אבוד ולא מטפל בו שפטור בידי אדם .ומה שהוא שכר וממילא הוא חייב בנזקי החפץ אם לא שמר
חייב לקדם את האריה ברועים ומקלות זה מכיון כראוי .וההסבר אם כן ברור שכאשר הוא נהיה
שבכלל חיוב השמירה שהוא התחייב כלול גם דבר כבר שומר אבידה הוא מחוייב על שמירתה ככל
זה ,מה שאין כן חיוב הטיפול בפקדון אין זה מחיובי השומרים ,אולם כל זמן שלא נהיה שומר אבידה
השמירה שלו. הוא פטור על נזקיה.
והביא מו"ר הנ"ל את הריטב"א בבבא מציעא ומעתה עלינו לברר מה דינו של ממון של אחר
דף פ"ב עמוד א' דיבור המתחיל דאיתמר ,שכתב שהגיע לידיו ,שכאמור דינו כמשיב אבידה ,האם
תחילה לגבי משכון הנמצא אצל בעל חוב שמבואר הוא כשומר אבידה ומחוייב בכל החיובים של
בגמרא שם שיש בזה מצוה דהיינו כמו בשומר שומרים ,או שדינו כמתעלם מאבידה שפטור בדיני
אבידה שמחוייב לטפל באבידה ומקיים אז מצוה
ונפטר אז מליתן פרוטה לעני כדין העוסק במצוה אדם.
שפטור ממצוה ,וכמו כן במשכון הוא מחוייב לטפל
בו וממילא הוא נפטר מליתן פרוטה לעני ,והקשה וברצוני להעתיק מדברי מו"ר הגאון רבי יוסף
הריטב"א וזה לשונו :ואם תאמר מאי איריא [למה רוזובסקי זצ"ל מה שכתב לגבי שומר שקיבל פקדון
לשמירה ,אלא שלצורך שמירת הפקדון מבואר
