Page 38 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 38
משה 'ד ףנע ' -ו גשרי מתנת לח
שהגביהה על מנת להשיבה אין לזה שום דין וחיוב נקטו בדוקא] מלוה על המשכון אפילו שומר פקדון
ממוני "אלא שמחוייב להשתדל שלא יופסד ממון יהא שומר שכר עליו מן הסתם דהא מחוייב לנערו
ישראל ,אבל על ידי ההגבהה נכנס החפץ ברשותו ומשתכר פרוטה דרב יוסף .ויש לומר דגבי שומר
ונשתעבד שיהיה עמו עד דרוש אחיך אותו ונעשה כיון דמיד בעלים בא לו וכל עיקרו לא נחת אלא
שומר עליו" עד כאן לשונו .והיינו שבאמת החיוב לשמירה בעלמא וקבלו סתם ,אנן סהדי דלא נחת
של השבת אבידה הכללי אין בו סרך חיוב ממון אלא להיות שומר חנם ,ואף על פי שלא פירש כמו
כלל ,והוא רק חיוב ככל שאר המצוות ,ורק כאשר שפירש דמי ,אבל באבידה שבאה לו שלא לדעת
אדם מגביה ונוטל מציאה על מנת להשיבה לבעליה בעלים ולא באה לו משום שמירה ,אלא משום
מצוה וכן במלוה על המשכון שלא בא לו אלא
אז חל עליו דין שומר על כל חיוביו. משום מצוה ,אנו אומרים דדעתו להיות שומר שכר
בפרוטה דרב יוסף אי נמי שתנאי בית דין הוא שיהא
ולמדנו מכל זה שכאשר אדם מתחייב להציל
ממון חבירו מדין השבת אבידה ,הוא אינו מתחייב שומר שכר בכך .עד כאן לשון הריטב"א.
זאת כהתחייבות לבעלים אלא התחייבות לשמים
משום מצות הקדוש ברוך הוא ,ולכן אי אפשר ומבואר שהריטב"א הקשה על כל שומר חנם
לחייבו על הפסדים שנגרמים לאבידה עקב שהוא בעצם נהיה ממילא שומר שכר ,היות והוא
התעלמותו מקיום החיוב המוטל עליו ,ודומה דין מי מחוייב לטפל באבידה וכנ"ל ,ואז הוא נפטר מליתן
שהגיע ממון חבירו לידו ,לדין מי שמתעלם מהשבת לעני פרוטה ,וממילא הוא נהיה שומר שכר ,ותירץ
אבידה שהוא פטור עליה בדיני אדם .וממילא פשוט הריטב"א שרק שומר אבידה שלא הוא זה שיצר את
גם שאי אפשר לחייבו על פי סברת הנתיבות הנ"ל חיוב השמירה רק התורה חייבתו בשמירה ,על ידי
אות ב' שמחייב על מניעת ריווח מי שהתעלם זה שהוא נפטר מפרוטה לעני הוא נהיה שומר שכר,
מחיובו ועל ידי כך נגרם ריווח ,היות וכל זה נאמר אולם שומר רגיל שנעשה שומר על ידי שהתנה
רק כאשר הוא מתחייב בעצמו ולוקח אחריות על עם הבעלים על תנאי שמירתו ,בודאי שלא נהיה
כך ,מה שאין כן חיוב השבת אבידה אין זה נובע שומר שכר על ידי ריווח הפרוטה שנפטר מליתן
מהתחייבות שהוא לוקח על עצמו אלא שמשמים לעני .ואמר מו"ר זצ"ל שמדברי הריטב"א מבואר
חייבוהו ובמקרה כזה אין לו כל חיוב בדיני אדם על כהמחנה אפרים ,שעל אף שבודאי כל שומר מחוייב
נזקים או הפסדים שנגרמו כתוצאה ממה שהתעלם לטפל באבידה שלא תינזק ,אולם חיוב זה לא נובע
מחיוב השמירה שלו רק מחיוב השבת אבידה ,ולכן
מחיובו.
אי אפשר להתחייב על כך.
ולכן בכל מקרה ר' משה פטור על כל מניעת ריווח
או הפסד שנגרם בעקבות שגגתו כשלקח חליפתו של עוד העירני מורי הגאון רבי נתן זוכובסקי
חבירו בטעות ועמה כל מסמכיו .אלא שלצאת ידי שליט"א על פי דברי הגר"ח שהובאו בברכת
שמים יש לדון אם יש לו חיוב במקרה זה ,ואי"ה נדון שמואל בבא מציעא (סימן י"ח אות ה' ובעוד
סימנים שם) ,שהחיוב של השבת אבידה קודם
בזה במקום אחר.