Page 38 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 38

‫משה‬  ‫'ד ףנע ‪' -‬ו גשרי‬                            ‫מתנת‬  ‫לח‬

‫שהגביהה על מנת להשיבה אין לזה שום דין וחיוב‬      ‫נקטו בדוקא] מלוה על המשכון אפילו שומר פקדון‬
‫ממוני "אלא שמחוייב להשתדל שלא יופסד ממון‬         ‫יהא שומר שכר עליו מן הסתם דהא מחוייב לנערו‬
‫ישראל‪ ,‬אבל על ידי ההגבהה נכנס החפץ ברשותו‬        ‫ומשתכר פרוטה דרב יוסף‪ .‬ויש לומר דגבי שומר‬
‫ונשתעבד שיהיה עמו עד דרוש אחיך אותו ונעשה‬        ‫כיון דמיד בעלים בא לו וכל עיקרו לא נחת אלא‬
‫שומר עליו" עד כאן לשונו‪ .‬והיינו שבאמת החיוב‬      ‫לשמירה בעלמא וקבלו סתם‪ ,‬אנן סהדי דלא נחת‬
‫של השבת אבידה הכללי אין בו סרך חיוב ממון‬         ‫אלא להיות שומר חנם‪ ,‬ואף על פי שלא פירש כמו‬
‫כלל‪ ,‬והוא רק חיוב ככל שאר המצוות‪ ,‬ורק כאשר‬       ‫שפירש דמי‪ ,‬אבל באבידה שבאה לו שלא לדעת‬
‫אדם מגביה ונוטל מציאה על מנת להשיבה לבעליה‬       ‫בעלים ולא באה לו משום שמירה‪ ,‬אלא משום‬
                                                 ‫מצוה וכן במלוה על המשכון שלא בא לו אלא‬
              ‫אז חל עליו דין שומר על כל חיוביו‪.‬‬  ‫משום מצוה‪ ,‬אנו אומרים דדעתו להיות שומר שכר‬
                                                 ‫בפרוטה דרב יוסף אי נמי שתנאי בית דין הוא שיהא‬
‫ולמדנו מכל זה שכאשר אדם מתחייב להציל‬
‫ממון חבירו מדין השבת אבידה‪ ,‬הוא אינו מתחייב‬               ‫שומר שכר בכך‪ .‬עד כאן לשון הריטב"א‪.‬‬
‫זאת כהתחייבות לבעלים אלא התחייבות לשמים‬
‫משום מצות הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ולכן אי אפשר‬           ‫ומבואר שהריטב"א הקשה על כל שומר חנם‬
‫לחייבו על הפסדים שנגרמים לאבידה עקב‬              ‫שהוא בעצם נהיה ממילא שומר שכר‪ ,‬היות והוא‬
‫התעלמותו מקיום החיוב המוטל עליו‪ ,‬ודומה דין מי‬    ‫מחוייב לטפל באבידה וכנ"ל‪ ,‬ואז הוא נפטר מליתן‬
‫שהגיע ממון חבירו לידו‪ ,‬לדין מי שמתעלם מהשבת‬      ‫לעני פרוטה‪ ,‬וממילא הוא נהיה שומר שכר‪ ,‬ותירץ‬
‫אבידה שהוא פטור עליה בדיני אדם‪ .‬וממילא פשוט‬      ‫הריטב"א שרק שומר אבידה שלא הוא זה שיצר את‬
‫גם שאי אפשר לחייבו על פי סברת הנתיבות הנ"ל‬       ‫חיוב השמירה רק התורה חייבתו בשמירה‪ ,‬על ידי‬
‫אות ב' שמחייב על מניעת ריווח מי שהתעלם‬           ‫זה שהוא נפטר מפרוטה לעני הוא נהיה שומר שכר‪,‬‬
‫מחיובו ועל ידי כך נגרם ריווח‪ ,‬היות וכל זה נאמר‬   ‫אולם שומר רגיל שנעשה שומר על ידי שהתנה‬
‫רק כאשר הוא מתחייב בעצמו ולוקח אחריות על‬         ‫עם הבעלים על תנאי שמירתו‪ ,‬בודאי שלא נהיה‬
‫כך‪ ,‬מה שאין כן חיוב השבת אבידה אין זה נובע‬       ‫שומר שכר על ידי ריווח הפרוטה שנפטר מליתן‬
‫מהתחייבות שהוא לוקח על עצמו אלא שמשמים‬           ‫לעני‪ .‬ואמר מו"ר זצ"ל שמדברי הריטב"א מבואר‬
‫חייבוהו ובמקרה כזה אין לו כל חיוב בדיני אדם על‬   ‫כהמחנה אפרים‪ ,‬שעל אף שבודאי כל שומר מחוייב‬
‫נזקים או הפסדים שנגרמו כתוצאה ממה שהתעלם‬         ‫לטפל באבידה שלא תינזק‪ ,‬אולם חיוב זה לא נובע‬
                                                 ‫מחיוב השמירה שלו רק מחיוב השבת אבידה‪ ,‬ולכן‬
                                      ‫מחיובו‪.‬‬
                                                                      ‫אי אפשר להתחייב על כך‪.‬‬
‫ולכן בכל מקרה ר' משה פטור על כל מניעת ריווח‬
‫או הפסד שנגרם בעקבות שגגתו כשלקח חליפתו של‬       ‫עוד העירני מורי הגאון רבי נתן זוכובסקי‬
‫חבירו בטעות ועמה כל מסמכיו‪ .‬אלא שלצאת ידי‬        ‫שליט"א על פי דברי הגר"ח שהובאו בברכת‬
‫שמים יש לדון אם יש לו חיוב במקרה זה‪ ,‬ואי"ה נדון‬  ‫שמואל בבא מציעא (סימן י"ח אות ה' ובעוד‬
                                                 ‫סימנים שם)‪ ,‬שהחיוב של השבת אבידה קודם‬
                              ‫בזה במקום אחר‪.‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43