Page 33 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 33

‫מתנת בהינג משה לג‬

‫שאדם לקח חוט שקשור בראשו דלי וקשרו לרגלי‬          ‫עמוד ב' ד"ה פשיטא להסביר הטעם שגזלן חייב‬
‫תרנגול שבדרך הילוכו וקפיצותיו הזיק‪ ,‬ומבואר‬        ‫בנזקיה על אף שאינו שומר‪" :‬דסברא הוא דגזלן‬
‫בגמרא שהאדם הקושר את הדלי חייב‪ ,‬ורש"י שם‬          ‫נכנס תחת הבעלים דכיון שהוציא מרשות בעלים‬
‫מפרש שעל ידי שהגביה את הדלי כדי לקושרו‬            ‫שהיו חייבין בשמירתה ואין הבעלים יכולים‬
‫הוא קנאו ולכן הוא חייב על נזקיו‪ ,‬והתוס' שם (ד"ה‬   ‫לשומרה לפי שנגזלה מהם יש על הגזלן לשומרה‬
‫קשרו) חולקים ומחייבים אותו אף בלא הטעם‬            ‫דלענין נזקין אקרו בעלים כל מי שבידו לשומרה"‪,‬‬
‫שקנאו‪ ,‬משום שכל תקלה שאדם מניח ברשות‬              ‫אם כן גם אם לא נאמר שיש לו דין גזלן אבל‬
                                                  ‫מכיון שהבהמה תחת חסותו מוטלת עליו חיוב‬
         ‫הרבים הוא חייב עליה אע"פ שלא קנאה‪.‬‬
                                                                                      ‫שמירתה‪.‬‬
‫על‪-‬כל‪-‬פנים במקרה שהגביה את החפץ המזיק‬
‫לכולי עלמא הוא חייב על נזקיו‪ .‬ואם כן כשאדם‬        ‫וכאן המקום לדון במקרה שאדם "לקח" תיק‬
‫לקח תיק והניחו במקום אחר הוא חייב על כל נזקיו‪,‬‬    ‫ולא ידע שיש בו חומר נפץ‪ ,‬והסתירו במקום אחר‬
‫אלא שכאן הוא לא ידע שזה חפץ מזיק‪ ,‬ורק משום‬        ‫ששם התפוצץ והזיק והרג‪ ,‬האם חייב על הנזקים?‬
‫הסברא הנ"ל שהיות וזה ברשותו ממילא הוא חייב‬        ‫[וראה בספרנו חלק ראשון ענף א' שריג א' פרטי‬
‫בכל מה שקורה עם זה‪ ,‬אף שעדיין אין לנו מקור‬
‫לחייב אדם שלא יודע שהדבר שברשותו הוא דבר‬                                      ‫המקרה והנידונים]‪.‬‬

           ‫מזיק ולא סתם תיק תמים‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬     ‫והנה במקרה כזה הרי אין זה שור אלא בור או‬
                                                  ‫אש‪ ,‬ובגמרא בבא קמא דף י"ט עמוד ב' דנו במקרה‬

                                       ‫עלה ט'‬
‫האם יהיה לו דין של בא במחתרת?‬

‫כמו שכתב האבי עזרי שזה מעונשי הגנב‪ ,‬אם כן‬         ‫יש מקום לדון אם הוא בא במחתרת כדי לקחת‬
‫בשוגג לכאורה זה יהיה תלוי בשאלה הנ"ל אם דינו‬      ‫את החפץ שחושב בטעות שהוא שלו‪ ,‬האם יש לו‬
‫כגנב או לא‪ .‬ויתכן שאם ננקוט שכדברי מרן זצ"ל‬
‫א"כ גם אם ננקוט שדינו כגנב מכל מקום לא שייך‬                  ‫חיוב של בא במחתרת שמותר להורגו?‬
‫להעניש גנב בשוגג‪ ,‬ובכל אופן לא יהא לו דין של‬
                                                  ‫יש מקום לדון מכיון שבלא קשר למעמדו‬
                               ‫הבא במחתרת‪.‬‬        ‫ההלכתי אם דין הגונב בשוגג כגנב או כמזיק‪ ,‬היות‬
                                                  ‫וסוף סוף הוא חושב שזה ממון שלו ואם הבעלים‬
‫ומכל מקום נראה פשוט שאם בעל הבית יעמוד‬            ‫האמיתי יעמוד כנגדו הוא יתנגד אם כן יש כאן חשש‬
‫כנגדו ויהרגנו הוא יהיה פטור‪ ,‬כי אין על אדם הרואה‬  ‫הריגה כמו בכל בא במחתרת ושייך גם כאן את‬
‫מי שהוא שחותר לביתו לחוש שמא הלה גנב‬
‫בשוגג‪ ,‬וודאי שמותר לו להורגו ככל הבא במחתרת‪.‬‬               ‫הכלל של "הבא להורגך השכם להרגהו"‪.‬‬

‫ב‪ .‬נראה דלכולי עלמא כאן לא יהיה לו דין‬            ‫אולם זה לא נכון משני טעמים; א‪ .‬לפי מה‬
‫בא במחתרת‪ ,‬מכיון שהבא במחתרת סבור שזה‬             ‫שביארנו לעיל שריג ב' עלה ג' שהדין של בא‬
                                                  ‫במחתרת זה לא מהלכות הצלה של בעל הבית‪ ,‬רק‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38