Page 33 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת בהינג משה לג‬

‫שאדם לקח חוט שקשור בראשו דלי וקשרו לרגלי‬ ‫עמוד ב' ד"ה פשיטא להסביר הטעם שגזלן חייב‬
‫תרנגול שבדרך הילוכו וקפיצותיו הזיק‪ ,‬ומבואר‬ ‫בנזקיה על אף שאינו שומר‪" :‬דסברא הוא דגזלן‬
‫בגמרא שהאדם הקושר את הדלי חייב‪ ,‬ורש"י שם‬ ‫נכנס תחת הבעלים דכיון שהוציא מרשות בעלים‬
‫מפרש שעל ידי שהגביה את הדלי כדי לקושרו‬ ‫שהיו חייבין בשמירתה ואין הבעלים יכולים‬
‫הוא קנאו ולכן הוא חייב על נזקיו‪ ,‬והתוס' שם (ד"ה‬ ‫לשומרה לפי שנגזלה מהם יש על הגזלן לשומרה‬
‫קשרו) חולקים ומחייבים אותו אף בלא הטעם‬ ‫דלענין נזקין אקרו בעלים כל מי שבידו לשומרה"‪,‬‬
‫שקנאו‪ ,‬משום שכל תקלה שאדם מניח ברשות‬ ‫אם כן גם אם לא נאמר שיש לו דין גזלן אבל‬
‫מכיון שהבהמה תחת חסותו מוטלת עליו חיוב‬
‫הרבים הוא חייב עליה אע"פ שלא קנאה‪.‬‬
‫שמירתה‪.‬‬
‫על‪-‬כל‪-‬פנים במקרה שהגביה את החפץ המזיק‬
‫לכולי עלמא הוא חייב על נזקיו‪ .‬ואם כן כשאדם‬ ‫וכאן המקום לדון במקרה שאדם "לקח" תיק‬
‫לקח תיק והניחו במקום אחר הוא חייב על כל נזקיו‪,‬‬ ‫ולא ידע שיש בו חומר נפץ‪ ,‬והסתירו במקום אחר‬
‫אלא שכאן הוא לא ידע שזה חפץ מזיק‪ ,‬ורק משום‬ ‫ששם התפוצץ והזיק והרג‪ ,‬האם חייב על הנזקים?‬
‫הסברא הנ"ל שהיות וזה ברשותו ממילא הוא חייב‬ ‫[וראה בספרנו חלק ראשון ענף א' שריג א' פרטי‬
‫בכל מה שקורה עם זה‪ ,‬אף שעדיין אין לנו מקור‬
‫לחייב אדם שלא יודע שהדבר שברשותו הוא דבר‬ ‫המקרה והנידונים]‪.‬‬

‫מזיק ולא סתם תיק תמים‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫והנה במקרה כזה הרי אין זה שור אלא בור או‬
‫אש‪ ,‬ובגמרא בבא קמא דף י"ט עמוד ב' דנו במקרה‬

‫עלה ט'‬
‫האם יהיה לו דין של בא במחתרת?‬

‫כמו שכתב האבי עזרי שזה מעונשי הגנב‪ ,‬אם כן‬ ‫יש מקום לדון אם הוא בא במחתרת כדי לקחת‬
‫בשוגג לכאורה זה יהיה תלוי בשאלה הנ"ל אם דינו‬ ‫את החפץ שחושב בטעות שהוא שלו‪ ,‬האם יש לו‬
‫כגנב או לא‪ .‬ויתכן שאם ננקוט שכדברי מרן זצ"ל‬
‫א"כ גם אם ננקוט שדינו כגנב מכל מקום לא שייך‬ ‫חיוב של בא במחתרת שמותר להורגו?‬
‫להעניש גנב בשוגג‪ ,‬ובכל אופן לא יהא לו דין של‬
‫יש מקום לדון מכיון שבלא קשר למעמדו‬
‫הבא במחתרת‪.‬‬ ‫ההלכתי אם דין הגונב בשוגג כגנב או כמזיק‪ ,‬היות‬
‫וסוף סוף הוא חושב שזה ממון שלו ואם הבעלים‬
‫ומכל מקום נראה פשוט שאם בעל הבית יעמוד‬ ‫האמיתי יעמוד כנגדו הוא יתנגד אם כן יש כאן חשש‬
‫כנגדו ויהרגנו הוא יהיה פטור‪ ,‬כי אין על אדם הרואה‬ ‫הריגה כמו בכל בא במחתרת ושייך גם כאן את‬
‫מי שהוא שחותר לביתו לחוש שמא הלה גנב‬
‫בשוגג‪ ,‬וודאי שמותר לו להורגו ככל הבא במחתרת‪.‬‬ ‫הכלל של "הבא להורגך השכם להרגהו"‪.‬‬

‫ב‪ .‬נראה דלכולי עלמא כאן לא יהיה לו דין‬ ‫אולם זה לא נכון משני טעמים; א‪ .‬לפי מה‬
‫בא במחתרת‪ ,‬מכיון שהבא במחתרת סבור שזה‬ ‫שביארנו לעיל שריג ב' עלה ג' שהדין של בא‬
‫במחתרת זה לא מהלכות הצלה של בעל הבית‪ ,‬רק‬